אתמול שודרה התוכנית לונדון וקירשנבאום מכנס העיר חולון לחינוך. התוכנית הוקדשה ברובה לנושאי חינוך וערכה שיתוף פעולה עם הכנס. התוכנית "לונדון את קירשנבאום" מהווה לדעתי באופן כללי אי של איכות בשידורי החדשות הכללים של שעות אחר הצהריים, משום שהדיונים בא הם בדרך כלל ברמה גבוהה יותר והם עוסקים, פעמים רבות בנושאים שהם לאו דווקא בכותרות של החדשות. כאשר משלבים זאת עם נושא חשוב כמו נושא החינוך, זה באמת אירוע מיוחד.
מי שצפה בתוכנית אתמול, גילה, שהיא קוצרה בערך בכרבע שעה, לטובת הרחבת מהדורת החדשות. הדיווח המורחב במהדורה המרכזית כלל דיווחים על פרשת הילדה שנעלמה והחיפוש אחריה בנחל הירקון. במשך רבע השעה ש"הוספה" למהדורה המרכזית, עסקו הדיווחים בתיאור חוזר של פרטי המקרה, ובשיחות טפלות על איפה המזוודה שבה לכאורה נזרקה הילדה ממוקמת, האם היא יכולה לזוז משום וכיצד והדרך שבה אנשי המשטרה מחפשים את הילדה. כמו כן, שודרו בשידור חוזר קטעים ממסיבת העיתונאים שערך המפכ"ל בנושא זה. שום דבר חדש. שום דבר בעל ערך לציבור. שום דבר תורם מלבד התעסקות נשנית וחוזרת בפרטים טפלים ולא חשובים. הרגשתי כמו השידורים אחרי פיגוע, שבהם רואים את אותם תמונות ושומעים את נוסבאום מדווח את אותו דיווח שכולנו כבר שמענו עשרות פעמים.
הסתכלתי על "המהדורה המורחבת" וחשבתי לעצמי, בשביל זה קוטעים תוכנית שעסקה בנושאי חינוך? קצת פרופורציה. תסתכלו היום על כותרות העיתונים ומהדורות האינטרנט. כולם כללו בכותרת הראשית התייחסות לפרשה. אני לא רוצה לזלזל בפרשה הזו והיא באמת מזעזעת בעיניי, אבל מצב מערכת החינוך במדינת ישראל באופן כללי מזעזע בעיניי יותר. נראה לי, שהפרשה הזאת קצת הוצאה מפרופורציה. אם כזאת תשומת לב תקשורתית הייתה מוענקת לנושאים בוערים אמיתיים, כמו חינוך, אולי מצבנו היה יותר טוב, ומקרים מזעזעים כאלו, לא היו קורים.
אלעד
מי שצפה בתוכנית אתמול, גילה, שהיא קוצרה בערך בכרבע שעה, לטובת הרחבת מהדורת החדשות. הדיווח המורחב במהדורה המרכזית כלל דיווחים על פרשת הילדה שנעלמה והחיפוש אחריה בנחל הירקון. במשך רבע השעה ש"הוספה" למהדורה המרכזית, עסקו הדיווחים בתיאור חוזר של פרטי המקרה, ובשיחות טפלות על איפה המזוודה שבה לכאורה נזרקה הילדה ממוקמת, האם היא יכולה לזוז משום וכיצד והדרך שבה אנשי המשטרה מחפשים את הילדה. כמו כן, שודרו בשידור חוזר קטעים ממסיבת העיתונאים שערך המפכ"ל בנושא זה. שום דבר חדש. שום דבר בעל ערך לציבור. שום דבר תורם מלבד התעסקות נשנית וחוזרת בפרטים טפלים ולא חשובים. הרגשתי כמו השידורים אחרי פיגוע, שבהם רואים את אותם תמונות ושומעים את נוסבאום מדווח את אותו דיווח שכולנו כבר שמענו עשרות פעמים.
הסתכלתי על "המהדורה המורחבת" וחשבתי לעצמי, בשביל זה קוטעים תוכנית שעסקה בנושאי חינוך? קצת פרופורציה. תסתכלו היום על כותרות העיתונים ומהדורות האינטרנט. כולם כללו בכותרת הראשית התייחסות לפרשה. אני לא רוצה לזלזל בפרשה הזו והיא באמת מזעזעת בעיניי, אבל מצב מערכת החינוך במדינת ישראל באופן כללי מזעזע בעיניי יותר. נראה לי, שהפרשה הזאת קצת הוצאה מפרופורציה. אם כזאת תשומת לב תקשורתית הייתה מוענקת לנושאים בוערים אמיתיים, כמו חינוך, אולי מצבנו היה יותר טוב, ומקרים מזעזעים כאלו, לא היו קורים.
אלעד
רשומות
תגובה 1:
מסכים מאה אחוז. התקשורת איבדה את התכלית שלה. במקום למסור מידע ולהעלות נושאים חשובים לסדר היום, התקשורת בוחרת לעסוק בצהוב ובמזעזע. מה שעצוב וקצת אירוני הוא שהסיבה לכך היא כנראה חינוך..
הוסף רשומת תגובה