מחשבות על תיירות בישראל

היום בבוקר פורסמה בעיתון דה-מרקר ידיעה לפיה נרשמה עלייה של 41% במספר המבקרים בישראל מתחילת השנה. בכתבה מצוין כי:

"כחלק מהיערכות משרד התיירות לגידול במספר התיירים, פועל המשרד בימים אלה להתמקצעות
של כלל העובדים בתעשיית התיירות - ובהם בקרי גבול, עובדי ביטחון ומורי דרך - לשיפור
איכות השירות שניתן לתייר. השבוע נערכת לראשונה סדנת שירות בת יומיים לנהגי
האוטובוס מטעם משרד התיירות. בסדנה ילמדו הנהגים בין השאר את הגדרת השירות, תפישת
תפקיד נהג האוטובוס לתיירים כנותן שירות, מיומנויות בנתינת שירות ומיומנויות
תקשורתיות בטיפול בלקוח".

שוב ושוב ניתן לקרוא בעיתון כתבות והערכות לפיהן התיירות יכולה להיות מנוע הצמיחה של ישראל בשנים הקרובות. יש למדינה פוטנציאל תיירותי חזק, על אף בעיות ביטחוניות. יש לנו סוגים שונים אקלימים, חופי רחצה, אתרים היסטוריים ואתרים קדושים, פעילות של ספורט אקסטרים ופעילויות למבוגרים ועוד. הנתונים, שנפלו קשות לאחר מהומות אוקטובר 2000, ממשיכים לשקף את הגידול של ענף התיירות בשנים האחרונות.

על רקע זה, ההיערכות של משרד התיירות המתוארת בכתבה היא כמובן מבורכת. אבל בכל זאת, יש הרגשה, שזה פשוט לא זה. יחסית לעובדה שהישראלי מטייל כמעט בכל מקום בעולם, ניתן היה לצפות שישראל תהיה מדינה מאוד מקצועית מבחינה תיירותית. כל אדם שטייל במדינות שמבחינתן התיירות היא תעשייה (כמו ניו-זילנד למשל), יכול במבט קצר לראות שישראל אינה מזמינה תיירים.

מידי פעם אנחנו שומעים על מיזמים של משרד התיירות לפרסום ישראל בחו"ל. פרסומות שונות, שימוש בבר רפאלי ועוד. בהקשר הזה, אני חושב שהפרסום הטוב ביותר, הוא שמועות מפה לאוזן. כדי שזה יקרה, תיירים בארץ צריכים לעבור חוויה. אני חושב שבסה"כ תיירים מאוד אוהבים לבוא לכאן, אבל עדיין, המדינה שלנו לא מספקת תשתית לתייר ולמיזמים תיירותיים ולא מסבירה פנים מספיק.

יכול להיות שאני אישית מפספס את זה בגלל שאני לא מחפש, אבל אתה לא רואה דברים בסיסיים כמו פינות מודיעין של תיירות באיזורי תיירות נבחרים. ניסיתם פעם להבין את לוח הרכבות. נסו להבין אותו שאתם לא דוברים אנגלית (שלא לדבר עם שפות אחרות). במבט מבחוץ, נראה שאין כל תוכנית אב לתיירות בישראל. אין מי שיוצר את המפה הכללית שמחברת בין החלקים השונים. מיזמי תיירות צריכים לבוא מהשוק הפרטי. משרד התיירות הוא זה שצריך לחבר בין הפרטים, ולתת את התשתית (תאי מודיעין, שלטים, מידע לתיירים ולסוכני נסיעות, הסברים בשפות שונות באתרים המרכזיים וכו'). לא פלא שלא ניתן למצוא בארץ אזורים שלמים שנרתמים להרמת פעילויות תיירותיות מגוונות (ויש פוטנציאל לזה בצפון ובדרום). אין להם את התשתית להביא את התיירים לאזור הזה.

אני שמח לראות שמשרד התיירות משקיע בשירות של האנשים שנפגשים עם התיירים. אני מאמין שזה חלק בלתי נפרד מהחוויה. לישראל קשה להתחרות מבחינת המחיר במדינות אחרות. אנחנו צריכים להתחרות בחוויה. שירות, הדרכה טובה ובהירות הם עקרונות, שלא קשה ליישמם, אבל שיוצרים לתייר חוויה, שעליה הוא חוזר ומספר בבית. עם כל הכבוד להקצאת 100 מיליון שקל לקידום הרכיבה על אופניים, כדרך ליצירת מוקדי תיירות, כדאי להשקיע את הכספים האלו ביצירת תשתיות לתיירות. המיזמים התיירותיים, יבואו מהשוק הפרטי והם יהיו יותר טובים ממה שהממשלה יכולה לקדם. הממשלה צריכה להתמקד בתפקיד שלה, יצירת תשתית לחוויה תיירותית כלל מדינתית.