האביר האפל

אתמול הלכתי לראות את הסרט האביר האפל. האמת, שעם כל הבאזז התקשורתי שהיה סביב הסרט, בעיקר עקב מותו של הית' לדגר, ממש ציפיתי לראות אותו וחיכתי לחוויה קולנעית טובה.

לציפייה תרמה העובדה שלא מזמן שודר הסרט הראשון בסדרה, בטמן מתחיל (Batman Begins). הסרט הראשון בסדרה, שאומנם אינו יצירת מופת, מעביר היטב את התחושה שלדעתי צריך סרט כמו של בטמן לשדר בטמן(חשכה, מאבקים פסיכולגיים פנימיים, התחבטות בשאלות קיומיות ואביזרים מגניבים). יותר מזה, הסרט הראשון מעלה כמה שאלות מהותיות, על טוב ורע, הגבולות ביניהם ובעיקר על האמצעים שצריך לנקוט בשביל להלחם ברוע. אומנם לא פילוסופיה עמוקה, אבל יש כן כמה רגעים שמעוררים מחשבה, בטח עם משווים אותו לסרטים מסדרת ספיידרמן, שהם רדודים ביותר ועשויים מבחינה עלילתית רע מאוד (אני עדיין לא מצליח להבין את הקפיצות בעלילה של הסרט השני).

עם הרקע הזה הגעתי לצפות באביר האפל ואני חייב להגיד שהם קצת התנפצו. הסרט היה טוב, אבל כמה דברים הפריעו לי:

ראשית, הסרט ארוך מידי. הייתה הרגשה, שהוא היה צריך להיגמר איפשהו באמצע (ואני לא אהרוס ואסביר איפה).

שנית, בניגוד לסרט הראשון שהביא חידושים טכנולוגיים מגניבים, אבל שמר על איזשהו קשר למציאות, בסרט הזה, כנראה מתוך התאהבות בהמצאת הטכנולוגיה וברצון ליצור אפקטים מגניבים, הגזימו קצת עם המופרכות של הסצנות ושל הטכנולוגיה - למרות כמה קטעים מדהימים (חכו לקטע שהמכונית הופכת לאופנוע - מעולה!).

שלישית, כל החלק הראשון (עד להפסקה – כן, הייתה הפסקה! שזה משהו שלא ראיתי הרבה זמן בקולנוע ומלמד עד כמה הסרט ארוך), לא כלל בכלל קטעים עמוקים יותר של מחשבה/פילוסופיה, מה שאולי תרם לתחושה שהסרט ארוך מידי. החלק השני, מהבחינה הזאת, היה טוב יותר ושם אפשר היה להבחין בשאלות לגבי מהותו של גיבור ומה המהות והמקור של רוע, האם לצורך כלשהו או רק לשם עצמו. כמו כן, הסרט משחק כל הזמן על גבול המשחק הפסיכולוגי באנשים והתנהגותם כעדר. אבל אלמנטים אלו, מעניינים וטובים ככל שיהיו, חלשים לעומת האווירה הכללית שהייתה יותר מידי אקשנית.

בכל זאת, אני חושב שזה סרט ששווה לראות ואם יש סיבה אחת לעשות זאת, זו בגלל ההופעה של הית לגד'ר בתור הג'וקר. קראתי איפשהו, שפחדו שיהיה לו קשה להיכנס לנעלים של ג'ק ניקולסון שעשה את התפקיד בסרט המקורי (Batman), אבל מה שהתברר זה שהוא פשוט יצר נעליים אחרות לגמרי. כנראה תרמה לזה העובדה, שהיוצרים לא הקפידו על העלילה המקורית של הקומיקס ושינו קצת את הסיפור, אבל ללא שום קשר, אין ספק שמדובר בהופעת משחק מרשימה, שמעבירה את הרעיון של הדמות (שהיא בפני עצמה קצת מופרכת) ואת הטירוף הייחודי שהיא אמורה לשדר. פשוט יצירת אומנות.

בקיצור, אם יש לכם זמן – לכו לראות בקולנוע. אבל אם לא, את הסרט הזה חייבים בשלב כלשהו לראות ב- DVD או מאוחר יותר בטלוויזיה, רק בשביל לראות הופעת משחק מרשימה.

אלעד