הסברים

באמת שאני לא מצפה למצוא הסברים מלומדים ואקדמיים בכתבה ב- Y-net, אבל, בכל זאת, אפשר לצפות שלפחות ההסברים יהיו בעלי היגיון פנימי.
אתמול קראתי את הכתבה הזאת, תחת הכותרת: "בישראל אין תרבות של חסכון ארוך טווח". באופן כללי אני מסכים עם הנאמר בכתבה וחושב שקיימת בעיה של חסכון טווח ארוך בישראל, שנוכח התארכות אורך החיים הממוצע ועלות המחייה הממוצעת הופכת להיות בעייתית יותר ויותר. ההשפעה של כל אדם שלא חוסך על כלל החברה בעקבות נטל התשלומים שהוא מטיל עליה, הולכת וגדלה, שלא לדבר על כך שאיכות החיים שלו נפגעת.
לכן, קראתי את הכתבה באופן מעמיק כדי ללמוד דברים חדשים ואולי לשנות את דעתי או למקד אותה. קריאה מעמיקה של הכתבה מלמדת כי הכותב המלומד נותן ארבעה הסברים להעדר תרבות של חסכון ארוך טווח בישראל:
1. הסבר היסטורי הקשור לתרבות הגלותית.
2. חוסר האמון שחשים הצעירים כלפי המוסד השלטוני בארץ.
3. שנאת סיכון גדולה מאהבת רווח.
4. ריבוי תוכניות המבלבלות את האוכלוסייה עד להעדר בחירה.
ילדים, אני מצאו את יוצא הדופן...

מישהו מוכן להסביר לי מהו "חוסר האמון שחשים הצעירים כלפי המוסד השלטוני בארץ"? איך הוא בא לידי ביטוי? איך הוא נמדד? מה זה אומר? אני חושב שאני נחשב לדי צעיר (באופן יחסי...) ואני לא זוכר חוסר אמון שכזה שהשפיע על ההחלטות הכלכליות שלי.
עכשיו, אני מבין שלא כל ההסברים שנותנים במסגרת כתבה מעין זו צריכים להיות מדויקים או מדעיים. אבל אם תקראו היטב את הכתבה, תראו שהסבר מספר 2, הוא היחיד שלא זוכה להרחבה. אני מוכן גם לקבל הסברים קלושים. אני חושב שהסבר מספר 1 אינו משכנע במיוחד. אבל ההסבר השני רק מצוין כהסבר, בלי הרחבה. אפשר היה לכתוב גם "חוסר הרצון לשלב זיתים ופטריות על פיצה פצצה". זה בערך באותה רמת הסבר והרחבה.

אני אישית חושב שהבעיה העיקרית בישראל היא מחסור בחינוך לאוריינות פיננסית ולצערי הסיבה הזו לא מופיעה בכתבה. חוסר הידע וההבנה של הצעירים את הרעיון הפנסיוני והחשיבות שלו, מונע מהם להתחיל לחסוך בגיל צעיר, כאשר במקרה של חסכון פנסיוני, להתחלה המוקדמת יש השפעה אדירה. לכן, זו לא בעיה של משרד האוצר, אלא של משרד החינוך. אבל זה, כבר נושא אחר לגמרי...
אלעד