יום שישי, 12 בדצמבר 2008

לדבר בשפה התרבותית שהם מבינים

Photo by Alex Osterwalder

שאתה לבד בארץ זרה (סוג של זרה לפחות) יש לך הרבה זמן לחשוב. מבחינתי זה דבר טוב כי אני בן אדם שמאוד אוהב את השקט ואת הזמן לעצמו. נכון, אחרי כמה זמן צריך בכל זה איזשהו סוג של תקשורת עם אנשים, אבל לי, לפחות לתקופה, הבידוד עושה רק טוב.
כמובן, שצריך להזין את המחשבות במשהו. אצלי, התזונה העיקרית זה ספרים. לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את אחד הספרים הכי מעוררי מחשבה שקראתי עד היום. קוראים לו Outliers.
בגדול, הספר מדבר על כך שהדרך שבה אנחנו מודדים הצלחה אינה נכונה, או אם לדייק יותר, אינה מדויקת לחלוטין ונותנת משקל גדול מידי לכישרון ולתכונות אישיות. על ידי עיון נרחב בסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר מכל הסוגים – מהאנשים החכמים ביותר, למצליחים ביותר בכל התחומים, לארגונים המצליחים ביותר, הוא טוען שההצלחה בנויה בחלקה הגדול מהזדמנויות ומורשת תרבותית. למעשה, חלק חשוב בהצלחה הוא מאיפה באת ומתי באת.
כתבתי על הספר בהרחבה בבלוג השני שלי. כפי שיראו החרוצים שילחצו על הלינק ויקראו שם, אני ממליץ עליו בחום רב. מי שרוצה, כחלק מתהליך של קריאה עמוקה יותר, אני מכין לספרים כאלה מעין סיכום של הנקודות העיקריות. מי שאין לו זמן להשקיע בכל הספר או רוצה טעימה כדי להחליט מוזמן לכתוב לי למייל ואני אשלח לו את הסיכום שהכנתי.
בכל זאת, נקודה אחת שהשארתי רק לקוראי הבלוג בשפת הקודש (לעומת הבלוג בנוצרית :)). כפי שאמרתי, אחד הדברים המרכזיים שהספר מדבר עליהם הוא על החשיבות של מורשת תרבותית. הכותב מנסה לטעון שהניסיון שלנו להתעלם מההבדלים התרבותיים בין תרבויות שונות (בעיקר הוא משווה את זאת האמריקאית לזאת האירופית ויותר מזו, לזו האסיאתית), ומהמורשת התרבותית של עמים שונים ושל אנשים מאזורים שונים באותו עם (שמחקרים מגלים שהיא משמעותית ביותר) בניסיון להיות יותר מנומסים או נכונים פוליטית היא מסוכנת, כי היא עלולה לגרום לאסונות (לרבות התרסקות מטוסים – ותצטרכו לקרוא את הספר כדי להבין את המשפט הזה עד הסוף).
בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב על משהו ששמעתי פעם את מאיר שטרית אומר ושלא ידעתי כל כך איך לאכול אותו ששמעתי אותו. באחד הראיונות איתו, הוא אמר שלדעתו את המשא ומתן עם הפלסטינאים או המדינות הערביות בכלל צריך לנהל בערבית. לא במובן שהשיחות יהיו בשפה הערבית, אלא שצריך לדבר בשפה התרבותית שלהם. נוכח מה שקראתי בספר, אני חושב שיש באמירה הזאת המון חוכמה ואם אני הייתי אחראי על המשאים ומתנים שמנהלת מדינת ישראל, הייתי מנסה לחשוב איך לנצל את העניין הזה (ואני בטוח שיש מספיק מומחים שידעו להגיד זאת).
שבת שלום
אלעד

2 תגובות:

Gaby אמר/ה...

אלעד, ברמת צוותי המו"מ המקצועיים שמתנהלים מול הפלשתינאים, אכן השיחות מתנהלות באופן שבו אתה מדבר, ומתייחסים באופן משמעותי לתרבות.
כמובן שזה לא כל כך תופס ברמת אנשי המו"מ הפוליטיים... :(

Elad Sherf אמר/ה...

היי גבי,
נוכח תחומי הידע שלך, אני מניח שאתה יודע את זה ממקור רציני.
הבעיה היא, כמו שאתה גם מציין, זה הגורמים הפוליטים.
השאלה, אם המאפיינים הללו נכנסים גם לתוך ההסכמים עצמם - האם ההסכמים מנוסחים תוך התייחסות למאפיינים כאלה... מהידע המצוצמם שלי וההכירות המוגבלת עם ההיסטוריה, אני לא בטוח.

אני מקווה שכן...

תודה על תגובתך, מחכימה כתמיד :)
אלעד