מעבר

רביב דרוקר כותב היום על הויכוח בדבר מינוי שופטים בתקופת ממשלת מעבר. אני כבר כתבתי שאני לא כל כך מבין את העניין שעושים מסיפור ממשלת המעבר. הנה עוד דוגמא לכך. דרוקר כותב:

חוץ מזה, מה זאת הטענה של מזוז שההשפעה הפוליטית בוועדה מצומצמת ויש רק שני שרים? נשמע לי קצת מוזר. ציביון הוועדה והמינויים מוכתבים במידה לא מעטה על ידי יו"ר הועדה, שר המשפטים; ושר המשפטים, חברים יקרים, עשוי להיות מועף בקרוב מאוד. נשמע לכם הגיוני שפרופסור פרידמן ימנה עכשיו כמה שופטים לביהמ"ש העליון, שיכהנו שנים ארוכות, כאשר הוא עצמו עשוי להיות מוחלף תוך חודש?

בואו ניקח חודשים אחורה. נניח שתי הנחות לצורך הדיון. באותה תקופה אנחנו בטוחים שהממשלה תסיים את כהונתה עד סוף התקופה (עוד שנתיים בערך) ושפרידמן יישאר בתפקיד עד סוף התקופה. אם אז ממנה פרידמן שופט זה גם לכל החיים ויותר מתקופתו כהונתו. מה ההבדל?

בארה"ב, שם ממונים שופטי בית המשפט העליון על ידי הנשיא לכל חייהם, הם הרבה יותר פוליטיים מבישראל ולהחלטות שלהם יש גוון פוליטי בהרבה. האם זה משנה אם נשיא ממנה מישהו ל30 שנה בתחילת הכהונה שלו או בסופה.

מה זה משנה כמה זמן נשאר לפרידמן בתפקיד. השיקולים שהוא צריך לשקול הם אותם שיקולים. השיקולים הפוליטיים שישקלו הם אותם שיקולים. אם הם פסולים עכשיו, בזמן מעבר, הם פסולים גם בזמנים רגילים. זאת כמובן בהתייחסות לכך שרק פרידמן הוא הממנה ואנחנו יודעים שאין זה כך. בוועדה יש נציגים לשופטים, ללשכה ולכנסת. אני חושב שזה אמור ליצור איזון מספיק.

אי אפשר לשתק את כל מערכות השלטון בכל פעם שיש ריח של בחירות באוויר. ואנחנו מדברים רק על ריח. היום כבר פורסם שככל הנראה תוקם ממשלה בקרוב, אחרי שהמשחקים שמשחקת בהם מפלגת העבודה ברשות ברק נגמרו. אני מזכיר שוב, כל עוד הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת לא התפזרה, לדעתי אי אפשר לדבר על תקופת מעבר ובחירות. אנחנו עדיין לא במצב הזה ואני מקווה שלא נגיע אליו בתקופה הקרובה.

אלעד