כיוון שאני אדם שלא רגיל להיות בפחות מ- 120% תפוקה, התקופה הזאת, שבה יש לי עבודה ממשית לכ- 10% מהזמן היא מאוד מוזרה עבורי. עם זאת, אני מנסה מאוד ליהנות ממנה ככל שאפשר. מה שכן, בימים האחרונים, כאשר אנו מוצא את עצמי מחוסר עבודה, יש לי זמן רב לקרוא ולשוטט באינטרנט. זה אומר שאני מוצא דברים מדהימים שלא בטוח היה לי זמן לעיין בהם אחרת. כמו ההרצאה הזאת שראיתי אתמול על סוגים של גאונות (אולי אני אכתוב על זה יום אחד, אבל כרגע, אני פשוט ממליץ לכם לקחת 30 דקות ולראות אותה. מ ר ת ק !). מה שכן, זמן רב, משמעו, במקרה שלי, הרבה זמן למחשבה. חלק מהמחשבות הללו הופכות לפוסטים בבלוג. חלק נשארות מעט אמורפיות. חלק אחר מאוחסן לשימוש בהמשך. הזמן הרב לקריאה מאפשר לי לגלות כותבים חדשים שאני מאוד אוהב וגם ליהנות טוב יותר מישנים. אחד מהכותבים האלו, שהפשטות והכוח בכתיבה שלו מדהימים אותי כל פעם מחדש, הוא סת גודין. היום, גודין מפרסם פוסט קצר, שכאילו יצא מתוך המחשבות האמורפיות בראשי. פעם כתבתי משהו דומה, שהיה מבוסס, כמה מפתיע, על אותה חשיבה של גודין. אבל זה לא מתקרב לרמת הדיוק והעוצמה של הדרך שבה גודין כותב את זה. בתרגום חופשי שלי: "כמה תהיו מוכנים לשלם עבור נחמדות". קטע קצר. תשקיעו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה