חנינות, שקיפות, סרטים ואני רוצה לתת עוד

1. היום קראתי על היוזמה של משרד המשפטים להעניק חנינה למתנגדי ההתנתקות כתגובה לתהליך החקיקה שהתחיל בעניין. הדרך שבה מתכוונים לעשות את זה פחות מטריד אותי. מטריד אותי העיקרון. מדובר באנשים (ולפעמים נערים) שהתנהגו בצורה ברורה ומוחלטת בניגוד לחוק. מבלי לקשר לדעתי האישית בנושא ההתנתקות, אני חושב שהטיפול של המדינה במפונים היה בעייתי, לשון המעטה. יחד עם זאת, ההתנהגות העבריינית וההתנגדות לפעילות חוקית של המדינה היא משהו שאסור לנו לסבול. העובדה שחוננים אנשים שפעלו בניגוד לחוק בגלל שיקולים פוליטיים היא לא רק לא תקינה, היא מפחידה. צריך לחשוב על התרבות שצעד כזה מעודד. שלוש מילים: תיאוריית החלונות השבורים.
2. קשור ולא קשור. רביב דרוקר כותב היום בבלוג שלו על נושא השקיפות של נושאי משרה ציבוריים (במקרה הזה, חברי כנסת). שוב, עניין של תרבות. אדם שנכנס לשירות ציבורי זוכה להרבה זכויות ונושא בהרבה חובות. חובת השקיפות צריכה להיות הראשונה שבהם. אני מחכה לחבר הכנסת, כולל אלו שדרוקר מדווח שמקדמים הצעות חוק בנושא, יפעלו בנושא הזה עוד לפני החוק. התנהגות אפשר לשנות גם בנורמות ולא רק בחוקים. לא כל מה שחוקי הוא מה שחשוב. שוב, זה עניין של תרבות.
3. לפני כמה דקות חזרתי הביתה (קשה לי לקרוא לקופסה שאני גר בה, בית, אבל שיהיה) אחרי שראיתי את הסרט Slumdog Millionaire. האמת, לא ברור לי על מגיעים 8 פרסי אוסקר. ראיתי בחיים שלי סרטים הרבה יותר חזקים שלא זכו לכאלה יחסי ציבור ו/או פרסים (כמו V for Vendetta למשל). יחד עם זאת, לא מדובר בסרט רע בכלל. חלקים גדולים ממנו גורמים לך לחשוב. תוך כדי שאני כותב את הרשומה הזו, אני מקבל הערה על שורת המצב שלי ב- Facebook מחבר הודי מהכיתה שלי. אביא אותה כלשונה ואשאיר אתכם עם המחשבות:

Slumdog winning 8 oscars is just the ultimate example of racism. We have plenty of such movies and even better ones that are made in India and they never even make it to the nominations list at the oscars. And then a film like slumdog gets made by an International director and ends up winning so many oscars

4. יש לי עוד כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם, אבל אני עייף מידי ועמוס מידי. עדכונים נוספים בקרוב. דרך אגב, מומלץ לבקר בבלוג השני שלי. זה שב"נוצרית". כתבתי שם כמה רשומות לאחרונה שאני מאוד גאה בהם.

אלעד