1. ביום שישי בבוקר סיימנו פרק של שבועיים שעסק בהסתכלות עצמית (self reflection) ועבודת צוות. המנחה של הסדנה סיימה אותה בציטוט שמאוד אהבתי של מישהי בשם מרתה קלרי (לא הצלחתי למצוא מי זו בידיוק):
"The future is not a place to which we are going… it is a place we are creating… the paths to the future are not found… but made… and the activity of making them changes both the maker and the destination"
לא יודע להסביר את זה בדיוק, אבל אני חושב שזה מתאר את ההרגשה שלי בימים אלו די במדוייק.
2. לפני כמה ימים התבשרנו בשורה די משמחת, לפיה הדירוג העולמי (של ה- Financial times) של תוכנית ה- MBA של AGSM עלתה מהמקום ה- 39 למקום ה- 32 בעולם. כל עלייה כזאת בדירוג מעלה את ערכו של בית הספר והיא מאוד חשובה לנו בתור בוגרים לעתיד.
3. עכשיו כאן יום ראשון בצהריים, ואני מנסה לנצל עד תום את סוף השבוע. זהו למעשה סוף השבוע האחרון לפני שמתחילים הלימודים באמת, כיוון ששבוע הבא, בערך 20 מאיתנו נוסעים לסוף שבוע של מחנה ללימודי גלישה (אני? גלישה? הייתם מאמינים). עד עכשיו הצלחתי לשלב בסוף שבוע גם בילוי (כמובן, על האש עם כל החברים מהמסלול), גם ספורט (חדר כושר וכדורסל), גם לימודים וגם קריאה להנאתי. היום הזה ייגמר ככל הנראה בצפייה בגמר הטניס. בסה"כ, המצב טוב מאוד.
4. אם כבר מדברים על מצב טוב, הייתה לי שיחה מרתקת אתמול אם אחד מחבריי לספסל הלימודים. שמו מקס והוא צרפתי שגר בערך בכל העולם. יש לו רקע מאוד מעניין והמון יכולות והוא איש שיחה מרתק. להפתעתי, הוא בחר לבוא לכאן, למרות שאני מאמין שהוא יכול היה להתקבל לרוב בתי הספר בעולם. הוא פשוט החליט שהוא רוצה לעבור לגור באוסטרליה. והוא לא מתחרט על זה לרגע. דיברנו על כמה אנחנו צריכים להיות שמחים ולהודות על מה שיש לנו בחיים. הוא אמר לי שאחרי שהוא גר בשנתיים האחרונות בבריסל, העובדה שכמעט כל יום בשלושה שבועות האחרונים, היה כאן שמש וכ- 30 מעלות, זה בשבילו גן עדן. חשוב להזכיר לעצמנו כל הזמן כמה מצבנו טוב. אנחנו בריאים, אנחנו יכולים ללמוד, רוב הזמן אין לנו באמת דאגות קיומיות. בואו לא נשכח את זה.
5. כמובן, שגם במחלקת הכתיבה והצילום הייתי פרודוקטיבי. מי שמעוניין לקרוא את מחשבותיי ה"מקצועיות" על מה שקרה בכיתה בשבוע האחרון מוזמן לקרוא את שתי הרשומות הללו (1, 2). כמו כן, כמובן שיש תמונות. השבוע התחלקנו לקבוצות וביום שישי כל קבוצה הייתה צריכה להכין מצגת של שלוש דקות שמציגה את הקבוצה. סיימתי את השעה וחצי של ההצגה עם כאב בטן מרוב צחוק. לאחר מכן, כל אחד מ- 60 ומשהו האנשים בקבוצה הציג משהו שהוא סוחב איתו או הביא איתו מהבית. אני הצגתי את הפאזל של מגנטים למקרר שממנו יוצאת תמונה של רן, עידו ושלי (תודה שוב, על המתנה המגניבה הזאת, שהייתה חלק מסט של מתנות קטנות ויפות). בכל מקרה, תמונות מהאירוע של הצגת הקבוצות, ניתן לראות כאן (1, 2) (דרך אגב, בתמונה למעלה, אתם יכולים לראות את הקבוצה שלי).
שבוע נפלא לכולם
אלעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה