יום רביעי, 11 בפברואר 2009

כמה סיפורים

כרגיל, כמה סיפורים/מחשבות ללא סדר מסוים:
1. השבוע הזה הלימודים התחילו באמת. בסמסטר הזה יש לנו 4 קורסים חשבונאות, כלכלה, התנהגות ארגונית וניתוח נתונים וקבלת החלטות. כל נושא נלמד כשלוש שעות בשבוע. מעבר לזה השלושה שבועות הראשונים כוללים שיעורי חזרה במתמטיקה. כמות הקריאה משיעור לשיעור היא עצומה כמו גם העבודות שאנחנו מקבלים. השבוע קמתי כל יום בשעה 6:00 בבוקר והלכתי לישון בערך ב11:00-11:30 כדי להספיק בצורה סבירה את מה שאני צריך (שזה כולל גם אירועים חברתיים, שלוש פעמים חדר כושר, פעם אחת כדורסל ואירועי מידע וגיוס של חברות. ראו פירוט על הנקודה האחרונה בהמשך). קצת מטורף, אבל בשביל זה אני כאן.
2. האנשים בקורס הקימו קבוצה בגוגל שמשמשת להעברת מיילים ולשיתוף קבצים. כמו תמיד, כאשר יש קבוצה גדולה, אנשים עושים שימוש לרעה במכשיר הזה ושולחים מיילים שטותיים. אתמול, נוכח הבחירות בארץ, החלטתי לעשות מעשה ולשלוח מייל קצר שמספר על קיומן של הבחירות וקצת על המצב הפוליטי מתוך תקווה שהדבר יעורר דיון מעניין על תרבויות וכלכלות. נדהמתי משני דברים. הראשון, ההיענות למייל והרצון ללמוד ולדעת יותר על המצב בישראל בכלל ועל הבחירות בפרט. השני, רמת הידע של האנשים לגבי המפלגות השונות, המועמדים ועוד. אני לא יודע את השמות של אף פוליטיקאי אוסטרלי, הודי או למעשה כמעט של אף פוליטיקאי - חוץ מהאמריקאים.
3. העבודה שלנו בקבוצה הפרטית שלי מתקדמת יפה ובסיכום שלושת השבועות הראשונים היינו ממוקמים ברוב המטלות במקום השני בכיתה. משהו אחד מעניין ששמתי לב בהקשר להבדל תרבותי. כל פעם שיש לנו דיון קבוצתי, אני מרגיש שאנחנו "המערביים" (בזה אני כולל אותי, ואת שני הבחורות מניו-זילנד וגרמניה שלמדו ועבדו בארה"ב) מבינים אחד את השני במהירות, לעיתים רק במבט? לעומת זאת, חברינו ה"אסייתים" (הודו, מלזיה, הונג קונג) מתקשים להבין אותנו. זה משהו אחד לקרוא על ההבדלים האלו בספרים. זה משהו אחר להרגיש את זה באמת.
4. היום היה האירוע הראשון של חברה שמנסה לגייס בוגרים מהבית ספר. האירוע היה של חברת שינדלר (לא זה מהרשימה, זה מהמעליות). אני הייתי בטוח שזו חברה גרמנית, אבל זו למעשה חברה שוויצרית. עכשיו אני יודע מה אתם חושבים – מי רוצה לעבוד במעליות? אבל, מדובר בחברה ענקית, עם פריסה ב- 130 מדינות בעולם, שנמצאת עדיין בשליטה של משפחת שינדלר (51%) ומציעה תפקידים מעניינים מאוד. למעשה, מדובר במסלול קליטה מה- MBA שכולל מעבר בין מחלקות ועבודה בלפחות שתי מדינות בתקופה של 4 שנים, תוך פיתוח מתמיד במטרה לטפח את ההנהלה הבכירה של החברה (מי שהעיקרון מעניין אותו, יכול לראות פרטים
כאן). לא שאני שולח מחר את קורות החיים, אבל את העניין שלי הם הצליחו לעורר. מה שמשמח אותי, זה שלפחות ברמה העקרונית, יש לי חלופות לחברות הייעוץ. הבנתי מאנשים משנים קודמות, שיש טרנד של הרבה חברות שמציעות מסלולי קידום מהירים ומעניינים לבוגרי MBA, כולל כאלו שעושים שינוי קריירה. זו כמובן רק ההתחלה ואני מן הסתם אעסוק בנושא הזה הרבה בעתיד.
זהו להיום, הולך לישון בקרוב. צריך לקום מחר ב- 6:00 ללכת לחדר כושר.

אלעד

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

חייבת חייבת לשאול:
1. עדין משתמש בקריאה מהירה?
2. איך הם יודעים כל כך הרבה פרטים על הבחירות בארץ? עיתונות? עוינות?
3. אולי האסייתיים מבינים אחד את השני מיד ואתם, המערביים, מתקשים להבין אותם? יש ביניהם אחידות דעים? מרתק!
4. שנידלר, אלעד? שינדלר? לא תעשה שום עבודה, רק תעלה ותרד כל היום במעליות? לא יודעת, נשמע קצת חלול... או, איך לומר, אטום?

Elad Sherf אמר/ה...

1. כן. באופן מוגבל.
2. אינטרנט. זו המצאה מדהימה. תנסי את זה פעם.
3. אכן מרתק.
4. לא רק מעליות. גם מדרגות נעות. אני מבקש.

אלעד