על יעילות וצבא

אתמול קיבלתי בדואר מעטפה מהצבא. לא, לא זאת החומה, מעטפה לבנה, עם סמל הבסיס שאני משרת בו במילואים מוטבע עליה בצבע. בתוך המעטפה, היה כרטיס ורוד וחמוד, שעליו מוטבע ציור נחמד ואיחולים ליום הולדת. למעלה היה קו והשם שלי נכתב בכתב יפה ועגול.
זה כרטיס ברכה ליום הולדתי.
עכשיו, לא שאכפת לי לקבל ברכת יום הולדת מהצבא, אבל אני חושב שזה רק מדגים כמה שמדברים על בזבוז בצבא, לא מחשיבים את הדברים הקטנים.

תחשבו על זה. לכל אחד מהגורמים בתהליך שהביא את הברכה הזאת לבית שלי, יש עלות. הנייר עליו זה הודפס (זה לא נייר רגיל. ומי שהיה במילואים לאחרונה יודע כמה נייר להדפסה הוא מוצר נדיר שם). הזמן של החייל/ת שכתב/ה את שמי ואת כתובתי. המעטפה, שייצורה עולה כסף. עלות המשלוח של המעטפה אליי הביתה. אני בטוח שיש עוד דברים שהתעלמתי מהם...

כל זה בשביל מה? בשביל ברכה תעשייתית? למה צריך את זה? מישהו חושב באמת שברכה כזאת גורמת לי להרגיש יותר טוב? יותר קרוב לצבא? מילא, אם המפקד הישיר שלי היה מתקשר לאחל לי מזל טוב. מילא, אם הייתה ברכה אישית (לא שזה היה מרגש אותי במיוחד). אבל כל הבלגן הזה, בשביל מה?

עכשיו, ברור לי שהעלות של המכתב האישי אליי היא זניחה. אבל צריך להכפיל את זה בהרבה מאוד מכתבים כאלה. ואז להכפיל את זה בעוד פעולות דומות שאין להן שום משמעות וכל מה שהן עושות זה בזבוז של כסף וזמן. שמדברים על ה"בזבוז" בתקציב הביטחון, בדרך כלל לא חושבים על דברים כאלה.

אני שמח שבצבא רוצים לשפר את ה"שירות" לחיילי המילואים. אני שמח שאכפת להם. אבל הדבר הזה רק מלמד אותי כמה בזבוז יש בצבא וכמה לא משקיעים בייעול התהליכים הנכונים.

ואולי אני סתם מריר...

אלעד