יום שבת, 11 באוקטובר 2008

29

יום הולדת אף פעם לא היה עבורי אירוע משמעותי במיוחד. יש שנים שהוא נחגג בצורה משמעותית יותר. יש שנים שהוא חולף ללא כל התייחסות מיוחדת. השנה החגיגות היו ממוצעות. אני לא מתלונן. בקרוב אחגוג את נסיעתי בתקווה בחיק כל חבריי וזה יותר חשוב לי מחגיגה מלאכותית דווקא ביום הזה.

אני לא אדם שנוהג בדרך כלל לתהות בצורה עמוקה מידי על הזמן שחולף ועל הגיל. בכל זאת, ליום הולדת השנה יש משמעות מיוחדת, אחרת. אני מניח שהרבה אנשים יסמנו את יום ההולדת השלושים כאירוע בעל משמעות. אצלי, דווקא ליום ההולדת ה- 29 יש משמעות מיוחדת. הוא פותח את השנה האחרונה לפני שנות ה- 30 של חיי. אני לא יודע מה אתכם, אבל שאני הייתי צעיר יותר, מבחינתי, אחרי גיל 30 אני אהיה כבר מבוגר. בגיל 30, חשבתי שאהיה כבר "מסודר". שאדע מה אני הולך לעשות ברוב חיי, איפה אחיה אותם ואיך אעשה אותם. אם יש לי שנה להגיע לכל אלו, אני לא בטוח שאני אגיע. למעשה, אני די משוכנע שעד יום הולדתי הבא לא אדע את כל הדברים הללו. זה מפחיד ומרגש באותה עת.

אני חושב שבחברה של היום, השנים בין גיל 30 לבין 40 הן המשמעותיות ביותר. בשנים האלה, נקבע, ברוב המקרים (אם כי לא בכולם כמובן) לאן אתה הולך ומה תשאיר אחריך. לכן, מבחינתי, הדרך שבה אני אכנס לגיל 30 משמעותית במיוחד. לכן, יום הולדת 29, מבחינתי, הוא הרבה יותר מאשר יום הולדת. הוא השנה האחרונה שיש לי לעצב איך יראה העשור הבא. האם זה יד המקרה או הגורל, שהשנה עומד לקרות אחד השינויים הגדולים בחיי? אני לא יודע, אבל אני יודע שהשנה הקרובה, היא שנה של הזדמנויות בלתי נגמרות. שנה, שבה אני מתכוון לנסות ולהגשים כמה חלומות קטנים ולעשות צעדים לקראת הגשת חלומות גדולים. שנה, שבה אני מתכוון לנסות ולעצב את עתידי (אם ידיעה, שהוא עוד ישתנה כמה פעמים). זו שנה מרגשת עבורי. אני לא יכול לחכות שהיא תתחיל.

יום הולדת שמח לי.

אלעד

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מזל טוב גזר.
לגבי הגילאים וההתייחסות אליהם, אני לא חושב שבין 30 לארבעים נקבע הכל.
נקבע מה שנקבע באותו זמן. תמיד יש מקום לזוז ולהשתנות. אמנם כשזקנים בני ארבעים, אני בטוח שיותר קשה, אבל יש מה לשאוף. אם לא, מה נעשה בארבעים - נקרא לבני החמישים זקנים?

Elad Sherf אמר/ה...

אנונמי ידידי,

תודה על תגובתך.

שים לב שלא אמרתי שהכל נקבע בתקופה הזאת. אבל אני חושב שזו תקופה מאוד משמעותית. בעוד תקופות אחרות הן יותר ללמידה התקופה הזאת אמורה להתאפיין הרבה בעשייה (בכל הרמות, המשפחתית, החברתית והמקצועית).

חוץ מזה, יש לך ספק שבגיל ארבעים נקרא לבני חמישים זקנים?

אלעד

אנונימי אמר/ה...

יום הולדת שמח, גזר (גזר?)
בתור אחת שעוד שניה בת 40, הרשה לי לציין ממרומי גילי המופלג שאכן, בין גיל 30-40 השגתי את רוב ההישיגים בחיי, לרבות חתונה, ילדים, הגדרת מקצוע, וההגדרה הכי חשובה - מי אני בכלל ומה אני אמורה לעשות פה.
טוב, אולי עוד מחכה לי עשור יותר מרתק, אבל בינתיים, בני 50 נראים לי מה-זה זקנים.... כלומר, קשישים, כלומר over the hill.
תחגוג, גזר (אהבתי את זה), אתה עכשו הכי צעיר שתהיה אי פעם.

Elad Sherf אמר/ה...

אכן, גזר...
יש כינויים שנוצרים לאורך הזמן...
תודה