כנראה שזה לא החודש שלי. אחרי שלפני שבועיים איבדתי את התיק שלי באוטובוס (אירוע שלשמחתי נגמר בשמחה, כאשר התיק חזר לחיקי), אתמול איבדתי את המצלמה שלי (שרק נקנתה לפני חודשיים). איך? מקרה שהיה כך היה...
ביום שישי עשיתי את הבחינה האחרונה של הסמסטר השני. יש לנו עוד שלושה שבועות בסמסטר במסגרתם אנחנו הולכים לעשות פעילויות שאמורות לסכם את הסמסטר במסגרת אינטגרטיבית. בכל מקרה, יום שישי חגגנו (בפאב, איך לא?). אני עזבתי יחסית מוקדם וסתם ישבתי עם כמה חברים וקשקשנו. מבחינתי זה עדיף מאשר לשתות...
יום שבת בבוקר, החלטנו לנסוע לחלק של סידני שעוד לא הייתי בו, בגדה הצפונית, חוף שנקרא MANLY. שם שכרנו אופניים ועשינו נסיעה לאורך גדת המפרץ, עד לקצה ומשם יש נוף די מדהים.
טיפ: אם לא נסעתם מזה זמן רב על אופניים, על תשכרו אופניים במסלול שרובו בעלייה. לא נעים. בלי לספק יותר מידי אינפורמציה מיותרת, בואו נגיד שהישבן שלי עדין רגיש.
בכל מקרה, הגענו לקצה ונהינו. כמובן, שבשלב הזה עוד המצלמה הייתה ברשותי. אני יודע את זה, כי... נו טוב, צילמתי. בכל מקרה, ירדנו את הדרך חזרה (הדרך חזרה הייתה קלה יותר). אחרי שהחזרנו את האופניים בחנות ממנה שכרנו אותם, לפתע גיליתי שהמצלמה נעלמה. אחת משתי אפשרויות. או שהיא נפלה לי (שמתי בצד של הכיס) או שמישהו הרים אותה. בכל מקרה, אין מצלמה.
לא כיף. התמונה למעלה והתמונות בכלל, כולם ממצלמות של אנשים אחרים. אבל איך אומרים, העיקר הבריאות. לא באמת, אני מתפלא שסיימתי את האירוע בחיים. כן. נפלתי לפחות פעם אחת...
בעוד שלושה שבועות אני נוסע להונג קונג. החבר שאני נוסע איתו הבטיח לי שהוא ייקח אותי למקומות הנכונים לקנות בהן מצלמות. איך אומרים, אולי הכול לטובה.
הבעיה היחידה שלי כרגע זה שצרות באות בשלשות. אני כל הזמן בפחד מה הדבר השלישי שאני אאבד... נקווה שזה לא יהיה את השפיות.
בכל מקרה, השבועות הקרובים בטח יהיו מעניינים, אז אשתדל לעדכן יותר.
שיהיה לכולם שבוע נפלא!
אלעד
ביום שישי עשיתי את הבחינה האחרונה של הסמסטר השני. יש לנו עוד שלושה שבועות בסמסטר במסגרתם אנחנו הולכים לעשות פעילויות שאמורות לסכם את הסמסטר במסגרת אינטגרטיבית. בכל מקרה, יום שישי חגגנו (בפאב, איך לא?). אני עזבתי יחסית מוקדם וסתם ישבתי עם כמה חברים וקשקשנו. מבחינתי זה עדיף מאשר לשתות...
יום שבת בבוקר, החלטנו לנסוע לחלק של סידני שעוד לא הייתי בו, בגדה הצפונית, חוף שנקרא MANLY. שם שכרנו אופניים ועשינו נסיעה לאורך גדת המפרץ, עד לקצה ומשם יש נוף די מדהים.
טיפ: אם לא נסעתם מזה זמן רב על אופניים, על תשכרו אופניים במסלול שרובו בעלייה. לא נעים. בלי לספק יותר מידי אינפורמציה מיותרת, בואו נגיד שהישבן שלי עדין רגיש.
בכל מקרה, הגענו לקצה ונהינו. כמובן, שבשלב הזה עוד המצלמה הייתה ברשותי. אני יודע את זה, כי... נו טוב, צילמתי. בכל מקרה, ירדנו את הדרך חזרה (הדרך חזרה הייתה קלה יותר). אחרי שהחזרנו את האופניים בחנות ממנה שכרנו אותם, לפתע גיליתי שהמצלמה נעלמה. אחת משתי אפשרויות. או שהיא נפלה לי (שמתי בצד של הכיס) או שמישהו הרים אותה. בכל מקרה, אין מצלמה.
לא כיף. התמונה למעלה והתמונות בכלל, כולם ממצלמות של אנשים אחרים. אבל איך אומרים, העיקר הבריאות. לא באמת, אני מתפלא שסיימתי את האירוע בחיים. כן. נפלתי לפחות פעם אחת...
בעוד שלושה שבועות אני נוסע להונג קונג. החבר שאני נוסע איתו הבטיח לי שהוא ייקח אותי למקומות הנכונים לקנות בהן מצלמות. איך אומרים, אולי הכול לטובה.
הבעיה היחידה שלי כרגע זה שצרות באות בשלשות. אני כל הזמן בפחד מה הדבר השלישי שאני אאבד... נקווה שזה לא יהיה את השפיות.
בכל מקרה, השבועות הקרובים בטח יהיו מעניינים, אז אשתדל לעדכן יותר.
שיהיה לכולם שבוע נפלא!
אלעד
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה