יום חמישי, 2 באפריל 2009

בהלה, שיחות לעומק, דואר אלקטרוני

בהלה
ביום שלישי המרצה שלנו לחשבונאות שלח מייל שאמר שהמבחנים נבדקו ויוחזרו ביום רביעי. במייל, הוא ציין שהציון הגבוה ביותר בכיתה הוא 92 (מישהו אחד קיבל אותו), שהממוצע הוא בערך 70 ושיש כמה נכשלים. עד כאן נשמע לא רע.
אנחנו לא לומדים ביום רביעי, אז הגעתי היום בבוקר לקחת את המבחן. בינתיים כבר שמעתי על מישהו שקיבל את ה- 92. חשבתי שהיה לי מבחן לא רע וקיוויתי לקבל את ה- 92, אבל הייתי מוכן להסתפק בציון בין 80 ל- 90.
הלכתי למזכירות שלנו לקחת את המבחן. אני מקבל את המבחן חזרה ופותח אותו וביחד איתו נפתחות לי העיניים. 28 גדול ואדום עומד שם. לרגע נבהלתי. אני? 28... יש לי בעיות של ביטחון עצמי אחרי מבחנים, אבל מאז ה- B בויק (תודה אמיתי שהזכרת לי את זה) וה- 59 בעבודה אחת בניהול התפעול (עם שני "המצטיינים אלק" ידידיי שמחה וצחי), לא התקרבתי לציונים כאלו. הפכתי את הדף, אולי זה 82 ואני קורא את זה לא נכון?
אז שמתי לב שיש ציון על הדף הראשון לכל אחת מהשאלות. על השאלה הראשונה קיבלתי 28 (מתוך 30) ועל שתי השאלות האחרות היה כתוב N/A. פתחתי את המבחן לחפש את המבחן המודפס שלי (בכלל ליקויי הלמידה שלי אני מדפיס) ולא מצאתי אותו. אז הבנתי שמשהו לא בסדר.
מתברר שהמרצה איבד את ההדפסה שלי ובדק רק את השאלות האמריקאיות. בגלל שקשקשתי משהו במחברת ומחקתי את זה, הוא חשב שלא עניתי על השאלות הרגילות ובדק רק את האמריקאיות. לשמחתי, זאת ששמרה עליי בזמן המבחן שמרה את המבחן שלי על המחשב שלה. היא הדפיסה מחדש והמבחן שלי נבדק. עבר עליי יום של ציפייה. לשמחתי, היה למה לחכות. קיבלתי 94 :).
אז שלושה מבחנים מהמבחני אמצע חזרו (בכלכלה קיבלתי 19/20) ונשאר רק אחד שאולי יחזור שבוע הבא. בינתיים, התוצאות לא רעות ואני שמח. נקווה שזה יימשך. אני עובד קשה לדאוג שזה יקרה.
שיחות לעומק
אתמול בערב הלכתי עם שני חברים מהקורס לארוחת ערב. שלושתנו החלטנו שנמאס לנו מהעבודה שתמיד באירועים חברתיים השיחות רדודות והחלטנו להקים מעין מועדון "אלטיסטים". להפגש פעם בשבוע ולדבר על "דברים רציניים". האמת, היה מרתק. אני הסברתם להם קצת על ישראל, איך היא הוקמה ומה הרעיון של הסכסוך. חבר אחד מסינגפור סיפר לנו על הבעיות שיש בסינגפור והשווה את החוויה הצבאית שלו (יש להם גם גיוס חובה) לחוויה שלי. החבר השלישי, סיפר לנו על נפאל ועל איך היא השתנתה ב- 20 השנים האחרונות (ממלוכה לדמוקרטיה) והתהליכים החברתיים שעוברים שם. דיברנו גם על קפיטליזם לעומת סוציאליזם על הכוח של המדינה לעומת הכוח של הפרט ועוד. היה פשוט מרתק. זו חוויה תרבותית אמיתית. אני מקווה שנהפוך את זה למשהו קבוע.
דואר אלקטרוני
אני יודע שחלק מכם רשומים לאתר דרך עדכוני RSS (אם אתם לא יודעים מה זה, אל תרגישו רע). אני רוצה לעזור גם למאותגרים טכנולוגית לעקוב אחרי האתר ללא צורך להיכנס כל פעם. אז אתם יכולים להירשם לאתר ולקבל הודעה לדואר האלקטרוני שלכם כל פעם שאני כותב רשומה חדשה. בצד שמאל של המסך, מתחת לתמונה שלי, תראו לינק שעליו כתוב: Subscribe to The Other Side of the World by Email. לחיצה עליו תעביר אתכם לאתר, שם אפשר להכניס את הכתובת האלקטרונית שלכם, לכתוב את המילה שאתם רואים בתמונה ובכך להירשם לקבלת עדכונים מהאתר.
מקווה שזה יעזור לכם לעקוב אחריי ביתר קלות.
היה לי אחד הימים הארוכים ביותר שהיו לי כאן עד עכשיו. אז אני אפסיק עם העדכונים כאן. עוד בקרוב.
תבלו וחג שמח!
אלעד

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

אני מבקש אחרי הערעור של שמחה הוספנו עוד 15 נקודות ל- 59 החלש והציון הפך לבינוני...