יום שישי, 26 במרץ 2010

וגאס


טוב, אז כמה ימים איחור, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
האמת, שאין הרבה יותר מידי מה לספר. אתם מכירים אותי, לא בדיוק יעשו סרט על הבילויים שלי בוגאס...
אבל בכל זאת, פעם ראשונה ואני חייב להודות שהמקום השאיר לי טעם לעוד. קצת הימורים (ממש קצת, אני יותר מידי שונא סיכון בשביל להמר. ביום הראשון שמתי דולר במכונה, אחרי שני משחקים הרווחתי. מייד הוצאתי את הכסף. 1.25$. לא שווה? 25% רווח? :)), קצת הופעות (Blue Men Group ו- Love by Cirque du Soleil שמבוסס על שירי ה- Beatles - מאוד מאוד נהניתי בשני המקרים), חדר מלון מפנק (Caesars Palace), הרבה מאוד אוכל וחברה טובה.
אין ספק שאווירת ההימורים היא מרשימה גם למי שהוא לא משתתף פעיל. מהרגע שיורדים מהמטוס, כבר אולם הנוסעים מלא במכונות הימורים. המלונות (שמשתערים על שטחים ענקיים) מלאים בעמדות הימורים מכל הסוגים והמינים. אני נהניתי לפעמים רק מלהסתכל על איך אנשים אחרים זורקים כמויות של כסף... איך אומרים, הבית תמיד מנצח...
בצורה כלשהי וגאס היא ההתגשמות של החלום האמריקאי לטוב ולרע. מצד אחד הכול גדול, עשיר ומצליח. מצד שני, הכול מועתק (לרבות מגדל אייפל, הקולוסאום ופסל החירות) וסובב סביב מין ועיסוקים שטחיים. וכמובן הכול זה עסק.
אני חושב שביקור של שלושה ימים הוא האורך הנכון ואני יצאתי עם הרגשה מתוקה ועם טעם של עוד.
תמונות, כמובן, יש הרבה. ראו כאן.
אלעד

5 תגובות:

כנרת אמר/ה...

מספר הערות למחשבה:
1. האם דמוקרטיה משמעה פחות חוקים ותקנות? לא נראה לי.
2. לפעמים כשיש מסגרת קשוחה, נוח יותר לרוב האנשים (רובם, לא כולם) לתפקד טוב יותר. ראה ג'ורג' אורוול "עבדות היא חירות".
3. אני לא בטוחה שהדוגמא של גן הילדים שקנס הורים שאיחרו, היא דוגמא טובה, כי זה תמחור זמן פשוט, ולא ממש ניסוי של מחויבות של נורמות.
4. קצת אקטואליה: מה בין איסור פלילי על הצגת חמץ בפסח לבין הנורמה של לא לנסוע ביום כיפור....?

חוץ מזה, נהניתי מההרצאה. היה מרתק!

חג שמייח :)

Elad Sherf אמר/ה...

היי כנרת,
תודה על התגובה.
יכול להיות שאת הראשונה שרואה את כלל ההרצאה! :)
חבל רק שלא הגבת על הרשומה שהרצאה כלולה בה, אבל אני אקח מה שנותנים לי.
1. אני לא יודע אם דמוקרטיה משמעה פחות חוקים ותקנות ואני לא בטוח שרמזתי לכיוון הזה. אבל אם אני צריך לחשוב על זה, דמוקרטיה לדעתי זה אוסף של עקרונות. החוקים והתקנות הן דרך להגשים את העקרונות. השאלה האם זו הדרך היעילה ביותר. לא תמיד.
2. ברור שיותר נוח שמישהו אחר קובע את החוקים. זו בידיוק הבעיה. כי נוצרת תלות שמשעמה שאנשים לא לוקחים אחריות ורק רוצים שמישהו אחר יקבע להם. יש לזה סכנה ברמת המדינה כמו ברמת החברה אם אנחנו מטפחים אנשים שזו המנטליות שלהם.
3. יכול להיות שהדוגמא הזו לא מלמדת על כלום. אני חושב שהיא רלוונטית מכיוון שהיא מראה את ההשפעה שיש לכסף (ואופן מקביל לחוקים) על נורמות. התמחור זמן היה קיים גם קודם. אבל כאשר אין תמחור שקבוע ב"חוק" אנשים לא חושבים ככה... על ידי יצירת התמחור אנחנו משנים את ההחלטות של האנשים ואת מערכת היחסים. זהו כלל פשוט, מה עושים עשרות אלפי הכללים הקצת פחות פשוטים שיש לנו מסביבנו כל יום.
4. מעניין ורלוונטי. אני שואל אותך (ואני לא בטוח שאני יודע את התשובה), אם לא היה מתעקשים על החוק האוסר על חמץ, האם תגובת הנגד הייתה כל כך גדולה...?
חג שמח!
אלעד

Unknown אמר/ה...

אוי, סליחה, קישרתי את ההערה למקום הלא נכון.
אולי ננסה לקשור את זה ללאס וגאס...? נגיד, חוקי ההשתתפות בהימורים...?
ולגבי שאלתך בנוגע לחמץ, אני אכן, מסכימה עם מסקנתך הסופית בהרצאה, לפיה אם לא היו אוסרים, ההתנגדות לא היתה כל כך עזה. או נגיד זאת בחיוב: אם היו מתירים הצגת חמץ, הנורמה לשמור על אוכל כשר היתה מתקבלת ביתר קלות.

אה, ויש לך אחלה מבטא.
עם תוספת אוסטרלית בקצוות. ממש בפינות.

Elad Sherf אמר/ה...

תוספת אוסטרלית בקצוות זה כמו סלסול מזרחי?

Unknown אמר/ה...

לגמרי!!!!!!
(חכה שתגיע לארץ)