שלא תחשבו שאני לא יודע. אלוהים יודע שקיבלתי מספיק על הראש פעם אחרונה שהייתי בארץ. תכתוב, תכתוב. אנחנו מחכים. רוצים לדעת מה קורה. ואני מנסה. אני לא אוהב לתת תירוצים. ואני יכול לתת הרבה כאלו. הימים שלי מלאים. אני כל היום עוסק בכתיבה וקריאה ולא מצליח למצוא זמן. אבל אלו תירוצים שאפילו אני לא קונה. אני זה שתמיד אומר לאנשים שזה לא עניין של זמן זה עניין של סדר עדיפויות.
הסיבה הרשמית היא שאני מרגיש שפשוט אין לי מה לעדכן. מה אני אספר לכם? היום היה עוד שיעור כזה וכזה ואחריו באתי הביתה, קראתי, למדתי וכתבתי עבודות. נשמע מטופש. אבל אלו החיים שלי בימים אלו. ואני מת עליהם.
לא יודע. אולי באופן תת מודע העובדה שבקרוב הבלוג הזה, שהכותרת שלו עבר לא רלוונטית, יהפוך למיושן לחלוטין. אולי.
בכל מקרה, לא רציתי להשאיר אתכם בלי שום דבר. אז הנה. יצאה רשומה כזו.
אבל, אל דאגה. השבוע חלה חופשת אביב ואני נוסע לשיקגו ולאס וגס. אני מניח שהנסיעה הזו תהיה שווה כמה רשומות לפחות. לא? נמשוך עוד קצת... :)
שבוע טוב
אלעד
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה