יום שישי, 10 ביולי 2009

שקיפות

לפני כמה ימים נתקלתי באתר הזה של ממשלת ארצות הברית בו אתה יכול לראות את ההוצאה הממשלתית של הממשל האמריקאי לפי קטגוריות. אני חייב לציין שאישית המידע הזה לא אומר לי הרבה, אבל זה גרם לי לחשוב מה קורה בארץ מבחינת שקיפות שלטונית. אני לא רואה אתר כזה מוקם בשנים הקרובות בארץ.
לא מזמן
כתבתי בבלוג הלועזי שלי רשומה שעסקה, כדרך אגב, בנושאים של שקיפות שלטונית וכתבתי שם שלדעתי שני אתגרים גדולים שעומדים בפני גופים שלטוניים בעתיד, שקיפות ומקוונות (On Line).
באחד מפסקי הדין המפורסמים ביותר של בית המשפט העליון של ארה"ב נכתב ש: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, אור הפנס הוא השוטר הטוב ביותר". אני מאמין בכוח של השקיפות להשפיע ולשנות ומאמין ששקיפות היא האופציה הנכונה שצריך לשאוף אליה אם אתה חברה עסקית ובעיקר אם עסקינן בגוף שלטוני.
העולם משתנה. הגיע הזמן שנצא תיגר כנגד תפיסות מיושנות של ממשל חשוך ולא שקוף שמגיב באיחור של חודשים ולפעמים שנים למציאות שבשטח.
אני מנסה לדמיין מה יקרה אם כל החלטה, סעיף תקציבי ופעילות של כל גוף שלטוני ידווח ויהיה זמין. מה ההשלכות של צעד כזה. מה המשמעות של זה על המשילות, על הייצוגיות ועל היעילות של השלטון?
מעבר לכל סיבה אחרת, אני חושב ששקיפות עלולה להרתיע גורמים לא ראויים ולמשוך אנשים איכותיים. וזו, מטרה נעלה.
אלעד
עדכון מאוחר: אני ממליץ לקרוא את הדיון שהתפתח בתגובות. מעניין ואפשר ללמוד ממנו הרבה.

4 תגובות:

Dean אמר/ה...

הי אלעד

סביר להניח שהממשל בארה"ב הרבה יותר שקוף משלנו, אבל גם אצלנו התקציב, ביצועו לפי סעיפים ומטרות, החוב הממשלתי ומימונו מפורסמים ומעודכנים תדיר.
ראה:
1. ספר התקציב של 2009-2010 וביצועו עד כה באתר משרד האוצר:
http://www.mof.gov.il/BudgetSite/StateBudget/Pages/Budget2010.aspx

2. ניהול החוב הממשלתי ומימונו באתר החשכ"ל:
http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/BudgetExecution/BudgetExecutionTopNav/BEGovReports/BEGovReports_2009/

כמובן שזה הנתונים העדכנים לשלב זה ואני מניח שאחרי שהתקציב יעבור בכנסת בשבוע הבא הם יעדכנו אותם.

דין

Elad Sherf אמר/ה...

היי Dean,
תודה על התגובה. למדתי משהו.
אתה צודק לגבי רמת הפירוט. לא התסכלתי בפנים, אבל אני בטוח שלנסות להבין את זה, יהיה אתגר גדול...

כמובן שהשאלות שלי היו עקרוניות יותר. יש גופים בארץ שהשקיפות שלהם טובה יותר ויש כאלה שפחות. אני מדבר על דרך חשיבה. על שאיפה לעשות הכל שקוף. על תפיסה שלטונית שלא רואה את השקיפות כחובה, אלא כזכות. על מערכת, שהשקיפות היא חלק מהדי.אן.אי שלה ולא משהו שצריך לאכוף או לגרום לו. שלטון שמבין שחשיפה זה חלק מהמשחק השלטוני.
אני יודע שזה קצת תיאורטי ולא מאוד מוחשי. אבל אני חושב שיש לנו דרך ארוכה ללכת בה כדי להגיע למצב הזה.
תודה על התגובה
אלעד

Dean אמר/ה...

אלעד

נכון שהממשל בארץ לא שקוף כמו בארה"ב. אבל - (וזה אבל גדול) אנחנו בדרך לשם.

חוק חופש המידע היה הצעד הראשון. ולמרות הפטורים שבו (שד"א - מאוד דומים לפטורים במדינות רבות אחרות), הוא מסייע מאוד בשקיפות.

בכל משרד ממשלתי יש ממונה על חופש מידע, ולעיתים יש מחלקה שלמה.
אתרי האינטרנט של משרדי הממשלה, ובמיוחד משרד המשפטים, האוצר ורוה"מ חושפים מידע רב.

ההליכים בכנסת הכי שקופים ופתוחים שיכולים להיות. מעט מאוד דיונים הם בדלתיים סגורות.

בוא ניקח לדוגמה את הסוגיה האיזוטירית ביותר: הוצאות הקשר עם הציבור של חברי הכנסת - מה שבאנגליה, כאשר פורסמו לראשונה לפני כשנה, גרמו מהומה רבתי, בארץ מפורסמים עד רמת השקל האחרון כבר משנת 2000 (לערך).
אתה צודק ששקיפות צריכה להיות אינטגאלי מהמערכת - אבל, בתור מדינה שעדיין בונה את המערכת הציבורית שלה, וכל כנסת חדשה וממשלה חדשה מקדמים נושאים רבים וחשובים - גם חופש המידע ושקיפות מוטמעים אט-אט.

אכן, יש עדיין גופים ומשרדים ממשלתיים שחושבים שחופש המידע מתנגש להם בעבודה. ולעיתים הפטורים בחוק חופש המידע מופעלים בלא צורך - אבל אין ספק שאנחנו (כמדינה וכמשטר דמוקרטי) בדרך הנכונה. הם מבחינת הנורמות החוקיות וחוקתיות והן מבחינת הביקורת השיפוטית על יישומם. אני סבור, בשלב זה, שבהשוואה ללפני עשר שנים (טרם חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998) הייתה התקדמות משמעותית.
היום, כל החלטות הממשלה והכנסת מתפרסמות ברבים. חלקן עוד בשלב התוכניות. נכון - יש הטוענים (ואני בינהם) שיש לפרסם גם טיוטות והצעות של תקנות והחלטות מינהל כלליות - אבל זה עוד חזון למועד.

לסיכומו של עניין - אנחנו בדרך - אבל אני סבור שהדרך היא לא ארוכה כמו שניתן לחשוב.

דין

Elad Sherf אמר/ה...

לצערי יצא לי להתקל בחוק חופש המידע מספר פעמים (או בשמו הידוע יותר, חוק החופש ממידע). התוצאות לא היו מרשימות במיוחד.
יצא לי גם לראות את הדרך שבה מתנהלות רשויות מקומיות ועוד גופים סמי-שלטוניים וזה לא מרנין.
חוקים ודיונים בכנסת, זה לא חוכמה. הדבר האמיתיים לא קורים שם אלא בהרבה מקומות אחרים. לא שאני טוען שאין התקדמות, אבל אני כן חושב שהדרך ארוכה, בעיקר במובן התרבותי.

ושוב, אפשר לשאול את השאלה, למה אנחנו צריכים חוק חופש מידע? למה אנחנו צריכים תהליכים מוסבכים לקבלת מידע? למה הכל צריך להיות בדיעבד? למה זה לא באופן מקוון, למה זה לא חלק מהתהליך...

אפשר להתווכח איפה אנחנו כמה רחוק מהמטרה אנחנו נמצאים (וכמובן, מה המטרה), אבל מהדיון המרתק (שעליו אני מודה לך) אני חושב ששנינו מסכימים, שיש עוד עבודה והרבה...

תודה שוב,

אלעד