אין לי כוח

יש תקופות כאלו שבהן פשוט אין לך כוח. אתה עושה מה שצריך לעשות, אבל הכול בחוסר חשק. גם הדברים שבדרך כלל מעוררים אותך ומעניינים אותך נראים משעממים וחסרי תכלית. זה לא משהו ספציפי. זה גם לא משהו סופני. זה פשוט תקופה כזו.
קשה יותר לקום בבוקר. קשה להביא את עצמך לעשות דברים שאתה בדרך כלל אוהב: קריאה, כתיבה, לימודים. קשה לראות את המעניין בכל דבר. הכול נראה דלוח וחסר חשיבות.
אני לא יודע אם זה שאריות של המחלה מסוף השבוע הקודם. אני לא יודע אם זה פשוט עייפות כללית בגלל שאני נמצא באובר דרייב אינטלקטואלי כבר די הרבה זמן.
האמת, זה לא ממש משנה מה הסיבה. אני מניח שלכל אחד מגיעה תקופה שבמסגרתה הוא רק זורם. בלי לחשוב. אפילו בלי ליהנות יותר מידי ממה שהוא עושה. רק להתקיים. זה חלק מהמנגנון האנושי שלנו.
השבוע האחרון שלי היה כזה. לא צריך לדאוג. זה לא משהו רציני. אני גם מרגיש שאני מתחיל לצאת מזה. הצבע קצת חוזר לחיים. אני מניח שאחרי המבחן היום במימון, יהיה לי יותר מוטיבציה. ואולי לא. צריך להמשיך בכל מקרה.
אומרים שהפתרון הכי טוב לשרירים תפוסים זה להמשיך לעשות ספורט. אני מניח שהפתרון הכי טוב למוטיבציה תפוסה זה פשוט להמשיך לעשות את הדברים שאתה תמיד עושה. עם האוכל יבוא התיאבון.
בתקווה לקצת יותר מוטיבציה... סוף שבוע נפלא לכולם
אלעד