חינוך פרטי – כי הנושא מספיק חשוב לכתוב עליו פעם אחר פעם

היום החלטתי לעשות הפסקה מהלימודים וללכת לרכוש לי מזון במרחק הליכה של כ- 10 דקות. בדרך, כהרגלי, חבשתי את האוזניות (דרך אגב, אוזניות חובשים?) והאזנתי ל- Podcast (דרך אגב 2 – יש מילה בעברית לזה?). הנושא שלו: "Which Teacher's Worth More Money?". במסגרתו מתקיים דיון שלם על איך מערכת החינוך עובדת ומתגמלת מורים ועל מה אפשר לעשות בעניין הזה. מעניין ומומלץ ביותר לשמיעה. הופתעתי לגלות שכל הדיון התחיל משאלה של מישהו שעובד בסמינר להכשרת מורים (אני מניח, המילה שהשתמשו בה הייתה College) בישראל.
חזרתי חדר שבו שאני לומד ותוך כדי שאני אוכל צפיתי בשתי ההרצאות הקצרות הללו (כל אחת כ- 3 דקות) מ- TED (אחת בתחילת הפוסט אחת בסופו). שתיהן עסקו, כל אחת בדרכה שלה, בשינוי הדרך שבה אנחנו מחנכים ילדים. אחת קוראת לתת לילדים יותר אחריות ולתת להם אפשרות ליצור, לחשוב ולהתמודד עם בעיות. השנייה קוראת לשינוי בדרך בה אנחנו מלמדים מתמטיקה בבתי הספר על ידי התרכזות בסטטיסטיקה במקום באריתמטיקה מסובכת.
את העובדה שאני מאמין שצריך לשנות את מערכת החינוך מהיסוד (לא רק בישראל, אבל מה לעשות, בזה אני מתמקד), ושאני מאמין שרק מערכת חינוך פרטי תוכל לעשות זאת, כבר כתבתי כאן (ומומלץ לעיין מחדש גם כאן). לא שיניתי את דעתי לגבי הדברים שכתבתי והחומרים להם נחשפתי היום רק מחזקים את הטיעונים שנתתי שם. אין ספק שהגיע הזמן לשנות בצורה רדיקלית את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לחינוך של הילדים. זה מתחיל בשינוי ביחס למורים. בדרך ההכשרה שלהם, בדרך התגמול שלהם ובדרך ההערכה שלהם. יותר מכל צריך להיות שינוי תפיסתי על התפקיד של מערכות חינוך, חשיבותו וההשפעה של אפקטיביות שלו על כל אספקט אחר של חיינו.
אלעד