רביב דרוקר כתב אתמול בבלוג שלו על הפריימריס בקדימה. חלק גדול מהפוסט שלו הוקדש לדיון בשאלת העימות. דרוקר, חושב שההימנעות מעימות היא אסטרטגיה של המועמדים. דרוקר אומר משהו שאני מאוד מסכים איתו:
"בעיניי, זו חובתו של מי שרוצה להיות ראש ממשלה להתייצב שבפני הציבור, עליו הוא מתעתד למשול, ולהסביר את דרכו".
הבעיה לא מתחילה בפריימריס. אם אנחנו לא דורשים ממי שכבר מושל להסביר את דרכו, אז למה שמי שיתמודד יצטרך לעשות זאת?
מתי בפעם האחרונה שמעתם את ראש הממשלה (ולא רק אולמרט) נותן נאום מסודר על התוכניות שלו לישראל בצורה מפורטת? מתי בפעם האחרונה שמעתם ראש ממשלה (ולא רק אולמרט) מציב ערכים ברורים שעל גביהם יתבסס שלטונ? מתי בפעם האחרונה שמעתם ראש ממשלה (כן, ולא רק אומלרט) אומר מהו היתרון היחסי של מדינת ישראל וכיצד הממשלה מתכוונת לממש אותו?
אהה כן, תורידו רגע אמירות ביטחוניות או על המו"מ עם הפלסטינאים / סורים מה שתרצו. אני לא חושב שאני זוכר כזה דבר.
בארה"ב יש לנשיא נאום שנתי של מצב האומה. אצלנו, אפילו את זה אין. כל איש עסקים רציני שנכנס לנהל חברה חדשה יודע שהדבר הראשון שהוא צריך לעשות הוא להציג לעובדים, לבעלי המניות ולציבור המשקיעים, חזון, יעדים וערכים. כנראה שבניהול מדינה, אפשר גם להסתדר בלי. סוג המנהיגות הזה, בלי ראייה קדימה, בלי חשיבה, בלי ניסיון לעשות שום תוכנית קוהרנטית וכוללנית, מפחידה אותי הרבה יותר ממעטפות או מהון שלטון. המנהיג הראשון שיעשה את זה, יזכה, לפחות אצלי, להרבה נקודות.
אלעד
רשומות
תגובה 1:
זה סימפטום של בעיה חמורה במדינה. אין accountability לפעילות של נבחרי ציבור. אין ביקורת ציבורית אמיתית, רק שערוריות צהובות בעיתונות.
בארה"ב קיים בעיתונים מקומיים דיווח יומי על הפעילות (כולל נוכחות והצבעות) של נבחרי האזור לקונגרס. המצביעים יודעים בדיוק מה עושה האיש שלהם בקונגרס ומענישים אותו בסוף הקדנציה. לצערי, לנו אין את זה. מהפחד מלהיות פריירים בלקנות רהיטים במבצע האחרון באיקאה שכחנו שאנחנו הפריירים הכי גדולים בניהול המדינה.
הוסף רשומת תגובה