יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

תוכנית מופז להסדר מדיני, סוגיות לעוסות וחשיבה מחוץ לקופסה




האמת, אי אפשר להאשים אותי ביותר מידי אהבה לשאול מופז (כאן וכאן וגם כאן). אולי במיוחד בשל הסיבה הזו, היה לי חשוב לעצור לרגע מענייני ה- MBA ולקרוא את התוכנית המדינית החדשה של מופז בעלת השם היצירתי במיוחד: תוכנית מופז להסדר מדיני (להורדה של התוכנית לחצו כאן).


ישבתי וקראתי ולאחר שסיימתי בהיתי במסך למשך כמה דקות שכל מה שאני מרגיש זה ריקנות.


אני מודה, נוכח אהבתי המוצהרת לעיל לא ציפיתי לרבות מהמסמך המדובר. אבל בכל זאת, מדובר בפוליטיקאי מוביל בישראל, שכיהן בכמה מהמשרות הבכירות ביותר, שיש לו שאיפות להיות ראש ממשלת ישראל. וזה התוצר של המחשבה המדינית שלו לאחר התייעצות עם סבב של מומחים.


ולא, הבעיה שלי אינה עם התוכן בפני עצמו. כמובן, יש כאלו שיבקרו את התוכן מימין ואני מניח שאף משמאל. הבעיה שלי היא אם האין תוכן.


מה כוונתי? מעבר לרמת העריכה וההגהה הנמוכות והמראה הכללי של המסמך (אני בטוח שיש כמה ילדים בכיתה ד' שיודעים לייצר מסמכים מקצועיים יותר), אין שום דבר חדש במסמך. טוב, אולי השם המגלומני – תוכנית מופז להסדר מדיני.


אבל ברצינות. כל מה שמופז כותב בתוכניות ידוע וכבר הועלה ונידון בהזדמנות כזו או אחרת. אפשר להסכים אם לא להסכים עם חלק מהעמדות (ועם חלקן הגדול בפני עצמן אין לי בעיה) אבל לשם כך לא צריך איזה מסמך מפוצץ או איזה הצהרה. ובטח שלא צריך להציג זאת כאיזה תוצאה של מחשבה עמוקה ורבת שנים והתייעצות עם מומחים. זהו בסך הכול אוסף של הצהרות שכבר שמענו בצורה כזו או אחרת בעבר. ואפילו לא תחת אריזה חדשה או תחת איזה סיסמה חדשה. משעמם.


אבל תחושת הריקנות נבעה בעיקר מהעובדה שמופז הוא חבר כנסת. יש סיכוי לא רע שהוא אכן יעמוד בראש אחת המפלגות הגדולות בישראל. הוא ככל הנראה יהיה בפוליטיקה בשנים הקרובות.ואין לו שום כוונה להפסיק להתייחס אלינו כמטומטמים. להמשיך להציג לנו את אותן השטויות הלעוסות ולטעון שמדובר בפריצת דרך של מנהיגות מסוג חדש.


אני לא טוען שיש לי פתרונות למצב של מדינת ישראל. אני גם לא טוען שיש לי תוכנית טובה יותר מזו של מופז. אני רק רוצה שיתייחסו אליי (ואל חבריי האזרחים) כאנשים אינטליגנטים. וכן. הייתי רוצה שנבחרי הציבור שלי ינסו להגיע עם רעיונות יצירתיים ומקוריים ולא עם לעיסה של אותם עקרונות.


רק כדי שלא יאשימו אותי בביקורת ללא הצעת פתרון. שני רעיונות עקרוניים שמציגים חשיבה חדשה באמת על איך לשנות את העולם ושאולי ניתן ליישם אותם גם באזורנו. לא, הם לא רעיונות שלי. אני לא אנסה להציג אותם ככאלה אלא יפנה למקור.


אחד ניתן למצוא בהרצאה הזו על איך לבנות ערי מודל. השנייה, בתוכנית הזו, שמנסה להשתמש בתכנית מרשל כהשראה לפתרון בעיות הסיוע למדינות העולם השלישי. אולי יש איזה פוליטיקאי שירים את הכפפה ויביא רעיון אחר, שמייצג חשיבה מחוץ לקופסה, לביצת הסכסוך הלעוסה שלנו?


אלעד

אין תגובות: