יום שבת, 21 במרץ 2009

גלעד שליט

Photo by ronalmog

ממרומי מושבי בניכר, הייתי רוצה לתרום כמה מילים לדיון הנרחב שמתקיים בנושא (בין השאר, כי שאלו אותי על זה פה בימים האחרונים). אני יודע שהדיון הזה נטחן עד דק, אבל אני מבטיח לנסות לתת נקודת מבט אחרת על העניין...
חשוב לי להצהיר כבר מההתחלה, אני חושב שאני, כמו כל אחד אחר שמעורב בדיון הזה מהצד שלנו, מעוניין שגלעד שליט יחזור הביתה כמה שיותר מהר. אין לי גם אף תלונה למשפחה ולחברים שמתבססים על טיעונים המבוססים על עולם הרגש. אבל אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על זה במבט רחב יותר, מבט שראש ממשלה או שר ביטחון או מי שמקבל את ההחלטה צריכים לקחת, הטיעונים הללו, עם כל הכבוד, אינם רלוונטיים.
ההחלטה של ראש ממשלה בעניין כמו של גלעד שליט צריכה לקחת בחשבון רק את טובתה של המדינה בטווח הארוך. הוא צריך לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, ביטחוניים, מוראליים ומוסריים. זו לא החלטה קלה ולא אחת שאני מקנא בא. אבל אני לא חושב שהטיעונים הרגשיים של המשפחה או החברים, רלוונטיים לצורך הדיון (על אף שאני מכיר לחלוטין בצורך ובזכות שלהם לטעון אותם).
אותי מטרידה השטיחות של הדיון שמתקיים מחוץ לטיעונים הרגשיים. ההנחה שיש
איזשהו קשר ישיר בין פעולה לתוצאה הופכת את הדיון לשטחי. "אם לא נעשה הכול כדי לשחרר אותו זה יגרום לחיילים להבין שהמדינה הפקירה אותם" הוא טיעון שטחי בדיוק כמו הטיעון ההפוך של "אם נכנע לטרור, נביא רק יותר חטיפות". כולנו יודעים שההרגשה של חיילים כלפי המדינה והפעולות של ארגוני הטרור אינם מתנהגים בצורה של קשר ישיר של סיבה ומסובב אלא מושפעים מגורמים רבים אחרים.
בבלוג שלו, רביב דרוקר, שמתנגד לעסקה בצורה שבה מדברים עליה בחודשים האחרונים,
נותן הסברים טובים מאוד למה חלק מהטיעונים שמסתובבים בעד ביצוע העסקה, לא מחזיקים מים. אני חושב שאני מסכים עם כל מילה אבל אני ממליץ לקרוא את התגובות ולראות את הדיונים השונים סביב הטיעונים...
ובכל זאת, אלמנט אחד שאני חושב שהוא לא מתייחס אליו והוא אלמנט סמלי. ברוח הדברים שכתבתי למעלה, אני לא חושב שהוא חד משמעי ואני לא חושב שהוא בפני עצמו צריך להכריע, אבל אני חושב שיש לו ערך.
בהנחה שכל שאר הטיעונים שכולם טוענים משני הצדדים נכונים אני אעלה את השאלה הבאה:
"האם אין ערך סמלי לעובדה שאנחנו 'נחליף' או 'נציל' חיים וחופש של חייל אחד תמורת 450 שלהם? מה זה אומר על הערך שאנחנו כחברה מייחסים לחופש וחיי אדם. האם זה לא אומר שכל ישראלי "שווה" (לפחות ברמה הערכית תיאורטית לצורך הדיון הזה) 450 אנשים מהצד השני?"
אני לא יודע מה איתכם, אבל דרך החשיבה שלי כנגד הקריאות ההולכות וגוברות לאלימות שאנחנו רואים במדינה היא שאני לא רוצה להיות כמוהם. אני חושב שאנחנו צריכים להיות טובים יותר. בכל מובן. ויש לזה מחיר. אותו קו מחשבה רלוונטי מבחינתי גם כאן.
אין לי תשובות נכונות. אין לי תשובות פשוטות. יש הרבה שאלות. הרבה דילמות. לא מקנא בבכירים שיושבים שם למעלה.
אלעד

אין תגובות: