יום חמישי, 19 במרץ 2009

לחץ, דיכאון, שמחה, עיסוקים ותגובות

הלחץ בימים האחרונים הולך וגובר לקראת שבוע מבחני האמצע בשבוע הבא. כמה מן הפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם להגשה התחילו גם הם לצבור תאוצה וגם החומרים בחלק מהקורסים מתחילים להיות מסובכים יותר. מחר יש לנו מפגש נוסף של מועדון הדיבור בציבור עליו כתבתי לפני כמה ימים. מחר אני נותן הרצאה של 5 דקות. תרגלתי את ההרצאה כמה פעמים היום ואני מתכוון לקום מחר בבוקר לתרגל עוד פעם. מבחינתי, המטרה היא פחות ההרצאה עצמה ויותר לדבר 5 דקות באנגלית בלי טעויות ובלי להיתקע. אני חושב שאני מתחיל להשתפר עם האנגלית. אבל כל פעם שאני מרגיש טוב עם עצמי, באה שיחה שבמסגרתה אני נתקע.
אני מנסה להמשיך ולעשות פעילויות אחרות תוך כדי הלימודים ומתקשה יותר ויותר. קריאת ספרים אני מצליח לדחוף מידי פעם (פנטזיה יותר, ספרים מקצועיים פחות). אבל עשיתי בכל זאת הזמנה ענקית מאמזון... חייבים להישאר אופטימיים. השבוע בשלישי בערב הייתי כל כך עייף שהחלטתי שאני הולך לסרט עם כמה אנשים במקום ללמוד (he is just not into you – אהבתי!), הכתיבה בבלוגים ירדה בחשיבות השבוע, אבל אני אוגר רעיונות. מקווה שבסוף השבוע אצליח להגיע אליהם. עולים לי גם רעיונות אחרים כל הזמן, אני כרגע משרבט אותם על דפים בכל מיני מקומות. הבעיה היא, שאם אני לא מגיע אליהם ישר, אני לא מבין אחרי זה מה כתבתי... J. אירוע ה-
DELPHI גם הוא מתקרב, ואני מתעסק בזה לא מעט (אני גם אמור לתת שם הרצאה בעצמי).
השבוע הזמנתי כרטיסים לטיסה למלבורן ומלון שם. אני אסע לשם לכמה ימים בחופשת הפסחא. נחזור להיות תייר לכמה ימים. צריך להתחיל לחפש מה יש לראות שם...
ביום שישי מישהי מהמסלול שלנו (שהיא יהודיה) הזמינה בערך 12 אנשים לארוחת שישי, ללמד את הגויים קצת על שבת... כמובן שאני שם כנציג ארץ הקודש. אני מניח שדיווחים ותמונות משם בהמשך.
בין לבין כל הזמן מרחפת באוויר שאלת העבודה העתידית ומתחילים לעבוד על נושא מועדון הייעוץ. ככל שאני חושב יותר על סדרת הראיונות האינסופית שכנראה מצפה לי, אני נכנס יותר לדיכאון. חייבים להמציא שיטה יותר טובה לאתר עובדים טובים מאשר הראיונות הללו.
בקיצור, תמיד שמח אצלנו במטבח.
עדכונים נוספים, בקרוב...
אלעד
נ.ב.
קיבלתי כמה תגובות מעניינות מאוד על
הרשומה שלי בנושא הבית, גם ברשומה עצמה וגם ישירות למייל. קשה לי לתאר כמה זה מרגש אותי לקבל תגובות. ראשית, כי זה גורם לי להבין שיש אנשים שקוראים. שנית, כי זה אומר שכתבתי משהו שהצליח לעשות משהו למישהו אחר... ואוו! תמשיכו להגיב...

אין תגובות: