איסורי יום העצמאות

אתמול אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק, שהגיש ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו. לפי ההצעה (הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – איסור ציון יום העצמאות או הקמת מדינת ישראל כיום אבל), התשס"ט–2009), שתועבר בקרוב לקריאה טרומית, ייאסר ציון יום העצמאות כיום אבל. העונש: עד שלוש שנות מאסר. הרעיון העומד מאחורי ההצעה הוא למנוע את יום הנכבה ואת האבל של ערביי ישראל ביום העצמאות.
קשה לי לבטא במילים כמה אני סולד מהצעת החוק הזו. אחרים עושים את זה טוב ממני ומצליחים להצביע על האבסורד שבחוק בצורה מדויקת יותר. אני מאוד מקווה, שהחוק הזה לא יתקבל (ויש עוד סיכוי).

כרגיל, כמה מחשבות, בקצרה:
הסימן המובהק של מדינה טוטאליטרית זה הניסיון לשלוט במחשבות של האזרחים. אני לא יודע מה אתכם, אני, לא רוצה לחיות במדינה טוטאליטרית. המדינה הזאת הולכת ונהיית טוטאליטרית מיום ליום (והנה עוד דוגמא, שמוצגת דווקא על ידי אדם מ"מהצד השני").
היומרה הטמונה בהצעת החוק הזו, לפיה אנחנו ה"שליטים" נקבע את ההיסטוריה, ונלמד את ה"ילידים", בכוח הזרוע, מה לחשוב ואיך להרגיש, מחליאה אותי. יותר מטרידות אותי הדעות השונות לפיהן מדובר בצעד יהודי וציוני. אני בתור יהודי ציוני, מתבייש. אשמח לשמוע הסבר משכנע איך בידיוק הצעד הזה הוא יהודי או ציוני. מה ששמעתי עד עכשיו, לא ממש שכנע אותי.
אני חושב שכתב כתבתי בעבר על הסכנה שבנטייה להפוך כל דבר לעבירה פלילית. הצעת החוק הזו, ובאלף אלפי הבדלות, הרחבת העבירות הפליליות במסגרת חוקי העבודה, שאמורה לעבור במסגרת חוק ההסדרים, הם רק הדוגמאות האחרונות לכך. כאילו יש לנו המון זמן פנוי של רשויות החוק (משטרה, פרקליטות, בתי משפט) לטפל בעוד ועוד עבירות. אם תשאלו אותי, המסר שנשלח לכל תושב ואזרח במדינה הזאת כאשר החוק מופר ואין תגובה מתאימה, הוא הרבה יותר מסוכן לחברה שלנו, מאשר ציון של יום הנכבה. למישהו יש ספק שזה מה שיקרה?

אלעד