מבחנים

Photo by Queen Roly

שלמדתי לתואר ראשון במרכז הבינתחומי תמיד אהבתי את תקופת הבחינות. זו הייתה תקופה שמבחינתי הייתה נהדרת. למדתי לאורך הסמסטר, ככה שבתקופת הבחינות, שהייתה בערך כחודש, התרכזתי בלחזור על החומר, לישון לא רע, לקרוא (לא חומר לבחינות) ולצחוק שלמדנו בקבוצה. נכון שלמדתי גם לבחינות מידי פעם, אבל זה היה באופן יותר קליל, חזרתי. כמעט אף פעם לא למדתי אחרי השעה 20:00 בערב.
והנה כאן, שבוע הבא זה שבוע בחינות. כן, שבוע. ואין לנו חופשה לפני הבחינות. זה אומר שהשבוע אנחנו ממשיכים ללמוד דברים חדשים שיופיעו בבחינות שבוע הבא. שני, שלישי, רביעי, חמישי. כל יום בחינה. על חומר של 12 שבועות. זה אומר שצריך להתחיל ללמוד עכשיו וללמוד דברים במקביל.
אני מודה שזה מקשה על העניין, אפילו כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שלמדתי לאורך כל הסמסטר. אז לא הייתה ברירה והשבוע היה לי שבוע מטורף. כל יום, בנוסף לשיעורים הרגילים שברובם למדנו חומר חדש, ביליתי / בילינו את כל היום בלימודים לקראת הבחינות של שבוע הבא. כמובן, שחלק מהזמן שלי הוקדש לניסיונות לעזור לאחרים בקורסים שאני יותר חזק בהם. אבל זה אומר, שכל יום הייתי במבנה של האוניברסיטה משעה 9:00 בבוקר עד בערך 12:30 בלילה. עכשיו, אני יודע שלהרבה אנשים, ככה הרגישה תקופת הבחינות בדרך כלל. אני לא רגיל לזה.
אז היה שבוע מאתגר. פחות זמן לעצמי. פחות זמן ללכת לחדר כושר. פחות זמן לקרוא אינטרנט ולכתוב. כמובן, שכל זה אין משמעותו שאני סובל. ההפך. אני נהנה מהלימודים. אני אוהב את האתגר של הבחינות מהסוג הזה שבהם צריך לנסות לחשוב ולהבין חומר מורכב ולא רשימה של חוקים (ראה ערך, בחינות לשכה). אם אפשר היה לעשות קרירה מלהיות סטודנט, אני מניח שזו הייתה הבחירה שלי.
שיהיה לי בהצלחה :)
אלעד