יום שישי, 27 במרץ 2009

בלדה לעוזב הקיבוץ

Photo by lu_lu


1. טוב, אז נגמר שבוע בחינות האמצע. סיכום: נראה לי שהיה בסדר. קשה לדעת. נשמע שבממוצע הרגשתי יותר מאחרים (ומה שחשוב זה הממוצע). אבל אי אפשר לדעת באמת עד שלא מקבלים את הציונים. אני חייב להודות שהמבחנים היו יותר קשים ממה שציפיתי. לא שהשאלות כל כך קשות, בעיקר הבעיה היא הזמן. אני אחד שתמיד מסיים בחינות מוקדם וכאן ב- 3 מתוך 4 הבחינות סיימתי את המבחן הרגע האחרון. הרבה אנשים לא מצליחים לסיים את הבחינה ומאבדים נקודות על זה שהם לא ענו על כל השאלות, אז אני במצב יחסית טוב.
2. היום, אחרי שלוש בחינות בשלושה ימים, סיימנו את היום ב... הפתעה! שתיית בירות...
3. ישבתי היום בבחינה בחשבונאות. החלק הראשון הורכב משאלות אמריקאיות. תוך כדי שאני עונה על השאלות, הדבר היחיד שעבר לי בראש זה הסיפור של המרצה שלנו לחשבונאות שפעם אחת הוא סידר שכל התשובות במבחן לשאלות האמריקאיות יהיו ב (טוב, הוא אמר B, אבל הבנתם את הרעיון), רק כדי לראות איך אנשים יתנהגו בכיתה בזמן המבחן. סדיזם... מה שנכון זה ששיטה כזאת בודקת את הביטחון שיש לאנשים בתשובות שלהם. כנרת, אולי את צריכה לעשות איזה מבחן תרגול ככה. לראות את הבטחון של הנבחנים...
4. השבוע בקורס בנושא התנהגות ארגונית דיברנו על חברת SEMCO. זו חברה שידועה בשבירת מוסכמות ובגישה דמוקרטית ופתוחה לניהול העסקים. העובדים בוחרים את המנהלים שלהם, קובעים כמה הם יקבלו כמשכורת והמבנה מאוד לא היררכי (המנכ"ל של החברה,
ריצ'ארד סמלר, כתב אפילו כמה ספרים על העניין הזה). כמה ימים אחרי השיעור המרצה כתב לי אי-מייל. הוא כתב שהוא שם לב שאני מישראל ומעניין אותו לשמוע על השוואה בין התרבות בחברה הזו לתרבות בקיבוץ. אני? קיבוץ? לא ברור מה הקשר, אבל ביום שני בבוקר אני נפגש איתו לנסות להסביר לו מה אני חושב. לא שאני חושב על משהו. נאלתר ביום שני.
שבת שלום.
אלעד

אין תגובות: