Photo by psd
יש רגעים בחיים שבהם אתה מרגיש שקרה לך משהו "נכון". שעבדת קשה, שעשית את הדברים הנכונים בדרך הנכונה וקיבלת את התמורה הנכונה. התמורה אינה חייבת להיות כסף, הצלחה או כבוד, על אף שכל אחד מהדברים הללו יכול להיכלל בהגדרה. העיקר שמדובר בהרגשה שבאה מבפנים. הרגשה שבאת על גמולך (במובן של גמול עבור משהו טוב). אתה מרגיש טוב עם עצמך, לא מתוך יוהרה או התנשאות, אלא מתוך הרגשה אמיתית של הישג.
אני מניח שהרבה אנשים לא זוכים לחוות את ההרגשה הזאת הרבה פעמים בחיים. אני מניח שיש אנשים, שלא חווים אותה לעולם (ואני מודה שאני קצת מרחם עליהם). אני באמת חושב שככל שאתה מרגיש אותה יותר, אתה יכול להיות שמח יותר, גאה יותר ומאושר יותר בחיים שלך. לשמחתי, קרה לי כמה פעמים בחיים שזכיתי לחוות את ההרגשה הזאת. אצלי, זה אף פעם לא היה עניין של כסף, הצלחה או כבוד. אצלי זה עניין של הכרת תודה.
הרגעים המרגשים ביותר עבורי הם הרגעים שבהם מישהו מוצא לנכון להביע את ההערכה שלו למשהו שעשיתי ביותר ממילה טובה. זה יכול להיות במכתב. זה יכול להיות ב"נאום" באירוע רשמי. זה יכול להיות מה שקרה לי אתמול.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי (ואחריי באופן כללי) יודע שבשנים האחרונות הייתה לי את הזכות להרצות לאנשים שעומדים לגשת לבחינה של רשות ניירות ערך בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. הלימוד נעשה במסגרת החברה של כנרת רצון-פיקובסקי שעוסקת בתחום הזה מזה שנים מספר. מערכת יחסים של עובד מעביד עם כנרת התפתחה עם הזמן לשיתוף פעולה אמיתית ואני אעז להגיד אפילו לחברות שאני מעריך מאוד.
בחודשים האחרונים לפני נסיעתי לאוסטרליה ואחרי שעזבתי את משרד עו"ד שעבדתי בו, עזרתי לכנרת מעבר להגדרת התפקיד הרשמית של מרצה. חלק מהעבודה נעשתה בתשלום וחלק מתוך רצון אמיתי לעזור ולשפר. אתמול, באתי על גמולי. כנרת שלחה לי מייל שבמהדורה הבאה של הספר שלה, היא מוסיפה את הפסקה הבאה:
אני מניח שהרבה אנשים לא זוכים לחוות את ההרגשה הזאת הרבה פעמים בחיים. אני מניח שיש אנשים, שלא חווים אותה לעולם (ואני מודה שאני קצת מרחם עליהם). אני באמת חושב שככל שאתה מרגיש אותה יותר, אתה יכול להיות שמח יותר, גאה יותר ומאושר יותר בחיים שלך. לשמחתי, קרה לי כמה פעמים בחיים שזכיתי לחוות את ההרגשה הזאת. אצלי, זה אף פעם לא היה עניין של כסף, הצלחה או כבוד. אצלי זה עניין של הכרת תודה.
הרגעים המרגשים ביותר עבורי הם הרגעים שבהם מישהו מוצא לנכון להביע את ההערכה שלו למשהו שעשיתי ביותר ממילה טובה. זה יכול להיות במכתב. זה יכול להיות ב"נאום" באירוע רשמי. זה יכול להיות מה שקרה לי אתמול.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי (ואחריי באופן כללי) יודע שבשנים האחרונות הייתה לי את הזכות להרצות לאנשים שעומדים לגשת לבחינה של רשות ניירות ערך בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. הלימוד נעשה במסגרת החברה של כנרת רצון-פיקובסקי שעוסקת בתחום הזה מזה שנים מספר. מערכת יחסים של עובד מעביד עם כנרת התפתחה עם הזמן לשיתוף פעולה אמיתית ואני אעז להגיד אפילו לחברות שאני מעריך מאוד.
בחודשים האחרונים לפני נסיעתי לאוסטרליה ואחרי שעזבתי את משרד עו"ד שעבדתי בו, עזרתי לכנרת מעבר להגדרת התפקיד הרשמית של מרצה. חלק מהעבודה נעשתה בתשלום וחלק מתוך רצון אמיתי לעזור ולשפר. אתמול, באתי על גמולי. כנרת שלחה לי מייל שבמהדורה הבאה של הספר שלה, היא מוסיפה את הפסקה הבאה:
לסיום, ארצה להודות באופן מיוחד לעו"ד אלעד שרף, חבר וקולגה יקר, אשר סייע בשיפור ובדיוק הלוגי של כתיבתי. בזכות חדות מחשבתו של עו"ד שרף, ההגיון והסדר הרציונלי שהוא ניחן בו, והיותו משפטן בחסד ואדם שאינו מפסיק לחשוב, להתעדכן ולבקר, שודרגה מהדורה זו באופן משמעותי.
מבחינתי, אין גמול טוב יותר לעבודה שעשיתי. ומבחינתי, אין דרך טובה יותר להודות לכנרת מאשר הרשומה הזו. תודה.
אלעד
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה