שפה אפשר ללמד, לשוחח אפשר רק ללמוד

Photo by jetheriot

ביום שני בשמחה רבה אני מתחיל באופן רשמי את התואר. מאז חודש אוגוסט, מהרגע שהחלטתי לנסוע ללמוד באוסטרליה החיים שלי די עצרו במקום. לא שלא הייתי יצירתי או עסוק. בכל זאת, כתבתי ספר אלקטרוני, כתבתי הרבה כאן בבלוג (לפני כמה ימים עברתי את הרשומה המאה – כבוד!), אבל בכל זאת... ההרגשה הייתה של ציפייה. והנה זה מגיע.
היום, זכיתי להקדמה קטנה. במשך החודשים האחרונים התקבצה קבוצה של כ- 20 אנשים מהתואר המתקרב ב- FACEBOOK, במסגרתה יצרנו קשרים, כל אחד הציג את עצמו, חולקו טיפים ועוד. זה היה נחמד. היום, נפגשנו, כ- 15 אנשים מתוך הקבוצה הזאת. כיוון שכל הכיתה אמורה להיות בערך 60 אנשים, זה כמות די גדולה ומייצגת. יותר מזה, זה כמות גדולה של אנשים לפגוש בפעם ראשונה.
אני לא אדם של SMALL TALK אבל ברור לי שחלק גדול מהעניין כאן יהיה יצירת קשרים, שיחות עם אנשים והחיבור לאנשים בתואר. אין לי ספק שאחת המטרות שלי היא לשפר את האנגלית שלי. בחודש האחרון שהייתי כאן, לא יצא לי לדבר יותר מידי. פה ושם בחנויות, קצת התכתבויות עם כל מיני אנשים וגורמים, אבל כמעט ולא שיחה ממשית.
היום, כמה דקות לתוך המפגש זה השתנה. וכמובן, ברוח הימים, הנושא הראשון שאנשים הציגו לי, זה מה דעתי על המצב בישראל. עכשיו, כולנו יודעים שהמצב מסובך יותר מהיכולת שלנו להסביר. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מזמן לא ניהלתי דיון פוליטי בעל פה. לעשות את זה, באנגלית, לאנשים חדשים, לא ישראלים, זה לא קל בכלל. אני חושב שסך הכל הצלחתי לא רע, אבל עדיין, אני מרגיש את עצמי נתקע מפעם לפעם או משתמש במילה שאני יודע שהיא לא המדוייקת. ללא ספק היה אתגר היום. אני שמח.
זה גרם לי להזכר במשהו שקראתי לא מזמן, אני לא זוכר איפה. הכותב טען שכל הדרך שבה מלמדים שפות אינה נכונה. הטענה העיקרית שלו הייתה ששפה אפשר ללמד, אבל אי אפשר ללמד שיחה (או אולי יותר נכון להגיד – לשוחח), את זה אפשר רק ללמוד – You can teach a language but you cannot teach conversation. היום חוויתי את זה על בשרי. התהליך הלימוד והחוויה האמיתית התחילו.
שבוע נפלא
אלעד