אז זהו. אני חזרה בסידני והחלק החופשתי של חופשת הפסחא שלי די נגמר. אני הולך לנסות לנצל את הימים הקרובים לעוד טיולים באזור סידני וסתם לבילויים, אבל בגדול, אני חוזר ללימודים ולהכנות לקראת יום שני בערב, אז יתקיים הערב שיזמתי במסגרתו אני מרצה.
אם אני מנסה לסכם את הביקור הקצר שלי במלבורן עולות כמה מחשבות:
1. ביום הראשון שלי כאן חשבתי שאין הרבה הבדלים בין סידני למלבורן. אחרי כמה ימים כאן, אני חושב שיש. זה משהו שקשה לי להסביר. מלבורן פחות תיירותית מסידני. למרות שיש הרבה דברים לראות, וממש לא ראיתי את הכל, בהשוואה לסידני, העיר פחות מגוונת מבחינה תיירותית. אבל, האווירה ברחובות אחרת. מסוג הדברים האלה שנמצאים באוויר וכולם יודעים שהם שם, אבל אף אחד לא יכול לשים את האצבע שלו על מה בדיוק מדובר. ביום שני בערב נפגשתי עם יונתן ושרון, חברים מהתיכון שנמצאים כאן במלבורן כבר שלוש שנים ואירחו אותי כאן כיד המלך (ראו תמונה). שוחחתי איתם על העניין הזה. לא הגענו למסקנות חד משמעיות. כנראה שבחיים אין תשובות חד משמעיות...
2. אם כבר מדברים על חד משמעיות, לפני הנסיעה הערתי לחברתי לספסל הלימודים סטייסי, שאני נוסע למלבורן בלי תוכנית של ממש. זה לא מתאים לי. אבל באופן מפתיע, זה לא הטריד אותי. אחת הסוגיות שתמיד הייתי צריך להתמודד איתם זה הקושי שלי להתמודד עם עמימות וחוסר וודאות. אני לא חושב שזה השתנה בהרבה. אבל אם יש דבר אחד שהנסיעה לאוסטרליה לימדה אותי, זה שעמימות וחוסר וודאות הן חלק גדול מהחיים. אני לא יכול להגיד שנוח לי עם זה. אבל אני יכול להגיד שהשלמתי עם זה. לא השתנות, השלמה.
3. אני בסך הכול בן אדם שדי יכול לבדר את עצמו. תנו לי ספר טוב, ארוחות סבירות, וכמה שעות של פעילות ביום, בעיקר עם הפעילות כוללת למידה מסוג כלשהו ואני מרוצה. בטיול הזה לא ניסיתי לראות את כל מה שיש במלבורן. החלטתי שזה חופשה ושאני אקח אותה ככזאת. הסתובבתי הרבה ברחובות, הקשבתי למוסיקה ולפודקאסטים ב- IPOD שלי וקראתי הרבה. מבחינתי, זו החופשה המושלמת. תשלבו את זה עם ביקור בכמה מוזיאונים וארוחה במסעדה או שתיים כל יום, ואתם יכולים להבין שדי נהניתי בימים האחרונים.
4. היום, כחלק מהסיורים המוגבלים שלי הלכתי לספרייה הגדולה בעיר. האמת, ספריות זה לא משהו שאתה נתקל בו הרבה בחיי היום יום, בטח לא בקנה מידה ובצורה הזאת. חלק מהאולמות בספרייה מזכירים תקופה אחרת. שולחנות עתיקים, אולמות עם תקרה מאוד מאוד גבוהה, פסלים ותמונות בכל מקום. אווירת קודש. עם כל האינטרנט והעידן הדיגיטאלי, איבדנו משהו מהיראה ממידע בצורה הפשוטה ביותר שלו. ישבתי שם היום באחד האולמות הגדולים וקראתי. אפילו שקראתי ספר שהבאתי איתי מהבית, עדיין הרגשתי חלק ממשהו גדול יותר. הספריות שביקרתי בהן בחיי היו ספריות אקדמיות או ספריות קטנות. מקומות כאלה גורמים לך לחשוב, איך זה היה לבקר במקום כזה, כאשר ידע, ספרים וקריאה היו משהו לא ממש שכיח. איך זה הרגיש לשבת ולקרוא לפני מאות שנים בספרייה הגדולה באלכסנדרייה?
5. בימים האחרונים אני קורא ספר של העיתונאי A. J. Jacobs שנקרא "The Year of Living Biblically – One Man's Humble Quest to Follow the Bible as Literally as Possible". אני קורא אותו לאחר שראיתי הרצאה שלו וכחלק מ"מחקר" שאני עושה עבור משהו שאני עובד עליו. אני בערך ב- 2/3. מומלץ ביותר.
6. כמובן, שאי אפשר לסיים בלי תמונות. לפני יומיים קישרתי למה. עכשיו מגיעות שאר התמונות ממלבורן.
תבלו
אלעד
אם אני מנסה לסכם את הביקור הקצר שלי במלבורן עולות כמה מחשבות:
1. ביום הראשון שלי כאן חשבתי שאין הרבה הבדלים בין סידני למלבורן. אחרי כמה ימים כאן, אני חושב שיש. זה משהו שקשה לי להסביר. מלבורן פחות תיירותית מסידני. למרות שיש הרבה דברים לראות, וממש לא ראיתי את הכל, בהשוואה לסידני, העיר פחות מגוונת מבחינה תיירותית. אבל, האווירה ברחובות אחרת. מסוג הדברים האלה שנמצאים באוויר וכולם יודעים שהם שם, אבל אף אחד לא יכול לשים את האצבע שלו על מה בדיוק מדובר. ביום שני בערב נפגשתי עם יונתן ושרון, חברים מהתיכון שנמצאים כאן במלבורן כבר שלוש שנים ואירחו אותי כאן כיד המלך (ראו תמונה). שוחחתי איתם על העניין הזה. לא הגענו למסקנות חד משמעיות. כנראה שבחיים אין תשובות חד משמעיות...
2. אם כבר מדברים על חד משמעיות, לפני הנסיעה הערתי לחברתי לספסל הלימודים סטייסי, שאני נוסע למלבורן בלי תוכנית של ממש. זה לא מתאים לי. אבל באופן מפתיע, זה לא הטריד אותי. אחת הסוגיות שתמיד הייתי צריך להתמודד איתם זה הקושי שלי להתמודד עם עמימות וחוסר וודאות. אני לא חושב שזה השתנה בהרבה. אבל אם יש דבר אחד שהנסיעה לאוסטרליה לימדה אותי, זה שעמימות וחוסר וודאות הן חלק גדול מהחיים. אני לא יכול להגיד שנוח לי עם זה. אבל אני יכול להגיד שהשלמתי עם זה. לא השתנות, השלמה.
3. אני בסך הכול בן אדם שדי יכול לבדר את עצמו. תנו לי ספר טוב, ארוחות סבירות, וכמה שעות של פעילות ביום, בעיקר עם הפעילות כוללת למידה מסוג כלשהו ואני מרוצה. בטיול הזה לא ניסיתי לראות את כל מה שיש במלבורן. החלטתי שזה חופשה ושאני אקח אותה ככזאת. הסתובבתי הרבה ברחובות, הקשבתי למוסיקה ולפודקאסטים ב- IPOD שלי וקראתי הרבה. מבחינתי, זו החופשה המושלמת. תשלבו את זה עם ביקור בכמה מוזיאונים וארוחה במסעדה או שתיים כל יום, ואתם יכולים להבין שדי נהניתי בימים האחרונים.
4. היום, כחלק מהסיורים המוגבלים שלי הלכתי לספרייה הגדולה בעיר. האמת, ספריות זה לא משהו שאתה נתקל בו הרבה בחיי היום יום, בטח לא בקנה מידה ובצורה הזאת. חלק מהאולמות בספרייה מזכירים תקופה אחרת. שולחנות עתיקים, אולמות עם תקרה מאוד מאוד גבוהה, פסלים ותמונות בכל מקום. אווירת קודש. עם כל האינטרנט והעידן הדיגיטאלי, איבדנו משהו מהיראה ממידע בצורה הפשוטה ביותר שלו. ישבתי שם היום באחד האולמות הגדולים וקראתי. אפילו שקראתי ספר שהבאתי איתי מהבית, עדיין הרגשתי חלק ממשהו גדול יותר. הספריות שביקרתי בהן בחיי היו ספריות אקדמיות או ספריות קטנות. מקומות כאלה גורמים לך לחשוב, איך זה היה לבקר במקום כזה, כאשר ידע, ספרים וקריאה היו משהו לא ממש שכיח. איך זה הרגיש לשבת ולקרוא לפני מאות שנים בספרייה הגדולה באלכסנדרייה?
5. בימים האחרונים אני קורא ספר של העיתונאי A. J. Jacobs שנקרא "The Year of Living Biblically – One Man's Humble Quest to Follow the Bible as Literally as Possible". אני קורא אותו לאחר שראיתי הרצאה שלו וכחלק מ"מחקר" שאני עושה עבור משהו שאני עובד עליו. אני בערך ב- 2/3. מומלץ ביותר.
6. כמובן, שאי אפשר לסיים בלי תמונות. לפני יומיים קישרתי למה. עכשיו מגיעות שאר התמונות ממלבורן.
תבלו
אלעד
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה