דיבייט

במהלך 5 שנותיי במרכז הבינתחומי אני חושב שלקחתי חלק בחלק גדול מהפעילויות והאפשרויות שעומדות בפני סטודנטים. לשמחתי, יכולתי להרשות לעצמי להפוך את חוויות הלימודים לעשירה יותר. עכשיו שאני כאן, שוב בתור סטודנט, הפעם בארץ זרה, אני מנסה לעשות אותו דבר.
אחד הדברים שלא עשיתי בבינתחומי ותמיד הצטערתי על כך זה להצטרף למועדון הדיבייט. למי שלא מכיר מה זה, מוזמן לבקר בהגדרה בויקיפידיה. הנה התקציר משם:

דִּיבֵּייט (מאנגלית אמריקנית: debate) או דִּיבֵּייטִינְג (מאנגלית בריטית: debating) הוא פעילות תחרותית מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל-פה. הוא נהוג בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכוניים, בדרך כלל ככלי לפיתוח יכולות הרטוריקה. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.

לשמחתי, עכשיו יש לי הזדמנות להשלים את החסר. כל שנה הבית ספר שלנו עושה סוף שבוע של תחרויות נגד הבית ספר למנהל עסקים במלבורן. רוב התחרויות הם תחרויות ספורט (בכל מיני ענפי ספורט אוסטרלים מוזרים). בנוסף, יש תחרות דיבייט. אז אנחנו מתאמנים, כאשר בשלב ראשון כל מי שרוצה מנסה ואז המנחה שלנו (בוגר של הבית ספר שעושה את זה בהתנדבות כבר עשר שנים) בוחר את הטובים ביותר ומאמן אותם לקראת התחרות הרשמית.
אני לא בטוח שאני רוצה להשתתף בתחרות הרשמית, אבל בהחלט רציתי להתנסות. זה הולך בדרך כלל ככה. מתחלקים לשתי קבוצות. בכל קבוצה יש שלושה משתתפים. קבוצה אחת היא חיובית, קבוצה שנייה שלילית. הקבוצה החיובית מתחילה ואז עולים אחד אחרי השני לסירוגין. המטרה היא לטעון ולסתור את הטיעונים של הקבוצה השנייה. בתחרות לכל אחד יש שמונה דקות לדבר. אנחנו מתרגלים חמש. אני הייתי הדובר הראשון של הקבוצה השלילית (עליתי שני).
הנושא: "that excutives' bonuses should be slashed". נושא חם היום. היה לנו שעה להתכונן ואז עולים לדבר. שיצאנו מהחדר בסוף ההכנה, לא ממש היה לי מושג מה אני הולך להגיד. מלחיץ.
היה מאוד מעניין. הקבוצה שלנו ניצחה. לפני המנחה בנקודות. לדעתי (הלא אובייקטיבית), בצורה מוחלטת. כמובן, שהחוויה גרמה לי גם לחשוב על דברים אחרים. לא ברור אם אני אעשה את זה עוד פעם. כמובן, שאם זה יקרה, אתם תעודכנו.
אלעד