photo by italolemus בחגי פסח האחרונים פיתחתי לי מסורת של הרהורים במושג החירות. הרבה פעמים אני מרגיש שאנחנו כל כך עסוקים בריטואל של הסדר שאנחנו שוכחים את המטרה המרכזית שלו. הדיון בסיפור של יציאת מצריים ובהשלכות שלו על חיינו. חשוב להבהיר, השאלה אם אנחנו מאמינים בסיפור יציאת מצרים או לא, אינה רלוונטית כלל. באותה צורה שבה אנחנו יכולים לדון במוסרי השכל או השלכות מוסריות של סיפורים מהמיתולוגיה היוונית או מכל יצירה ספרותית אחרת, אנחנו יכולים להתייחס לסיפור של יציאת מצרים ולשאול את עצמנו מה המשמעות שלו עבורנו.
היום כבר איננו עבדים כמו שהיו אבותינו במצרים. המגבלה על החירות בצורה של עבדות אינה רלוונטית עוד לחיי היום יום שלנו (לפחות לא שלי ומכריי הקרובים, אני מכיר בכך שיש אנשים שזה מאוד רלוונטי אליהם). אז מה בכל זאת רלוונטי בסיפור.
1. חירות זה משהו שתמיד צריך לשאוף אליו ותמיד צריך להלחם עבורו. אכן, איננו עבדים יותר, אבל עבדות או היעדר חירות, מופיעה בכל מיני דרכים. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שהם עבדים לעבודה שלהם. קראתי היכן שהוא שהרבי נחמן אמר פעם שאנשים פשוטים אוכלים בשביל ללמוד תורה. אנשים חכמים לומדים תורה כדי לדעת איך לאכול. מה שאני לומד מסיפור יציאת מצרים זה העובדה זה שאנחנו צריכים להמשיך לשאוף להסיר את הכבלים ולהגיע להגשמה עצמית אמיתית.
2. מצד שני, הלקח המרכזי מסיפור יציאת מצרים, שהוא גם המסר של ארוחת הסדר: בכל דור ודור צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. הרעיון המרכזי הוא של הכרת תודה על מה שיש לנו. אנחנו לא עבדים. יש לנו היום חירויות שרוב האנשים יכלו לחלום עליהם לפני כמה עשרות שנים. כולנו מכירים את המשפט: "הדשא של השכן ירוק יותר". יש לנו נטייה אנושית להסתכל על מה שאין לנו ולהתלונן. אני חושב שמה שאנשים שוכחים זה שבדרך כלל, אם אתה מסתכל על הדשא של השכן, בצד השני יש עוד שכן. ומאוד יכול להיות, שהדשא שלו, פחות ירוק. בואו ונגיד תודה על מה שיש לנו. בואו נפסיק לקחת דברים כמובנים מעליהם.
היום כבר איננו עבדים כמו שהיו אבותינו במצרים. המגבלה על החירות בצורה של עבדות אינה רלוונטית עוד לחיי היום יום שלנו (לפחות לא שלי ומכריי הקרובים, אני מכיר בכך שיש אנשים שזה מאוד רלוונטי אליהם). אז מה בכל זאת רלוונטי בסיפור.
1. חירות זה משהו שתמיד צריך לשאוף אליו ותמיד צריך להלחם עבורו. אכן, איננו עבדים יותר, אבל עבדות או היעדר חירות, מופיעה בכל מיני דרכים. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שהם עבדים לעבודה שלהם. קראתי היכן שהוא שהרבי נחמן אמר פעם שאנשים פשוטים אוכלים בשביל ללמוד תורה. אנשים חכמים לומדים תורה כדי לדעת איך לאכול. מה שאני לומד מסיפור יציאת מצרים זה העובדה זה שאנחנו צריכים להמשיך לשאוף להסיר את הכבלים ולהגיע להגשמה עצמית אמיתית.
2. מצד שני, הלקח המרכזי מסיפור יציאת מצרים, שהוא גם המסר של ארוחת הסדר: בכל דור ודור צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. הרעיון המרכזי הוא של הכרת תודה על מה שיש לנו. אנחנו לא עבדים. יש לנו היום חירויות שרוב האנשים יכלו לחלום עליהם לפני כמה עשרות שנים. כולנו מכירים את המשפט: "הדשא של השכן ירוק יותר". יש לנו נטייה אנושית להסתכל על מה שאין לנו ולהתלונן. אני חושב שמה שאנשים שוכחים זה שבדרך כלל, אם אתה מסתכל על הדשא של השכן, בצד השני יש עוד שכן. ומאוד יכול להיות, שהדשא שלו, פחות ירוק. בואו ונגיד תודה על מה שיש לנו. בואו נפסיק לקחת דברים כמובנים מעליהם.
אז מה המשמעות של חג הפסח ושל חירות עבורכם?
חג שמח
אלעד
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה