שאלות

ביומיים האחרונים אני עוסק, בין השאר, בכתיבת שאלות תרגול רב-ברירתיות (שם יפה יותר לאמריקאיות) לקראת בחינות של רשות ניירות ערך בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית ליועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים, במסגרת עבודתי אצל כנרת רצון-פיקובסקי. בחודשיים הקרובים אני הולך לכתוב הרבה מאוד שאלות, ולמרות שאני די בטוח שאני עוד אדרש לזה, חשבתי לשתף אתכם קצת במחשבות שלי בהקשר הזה.

יצא לי כמה פעמים לעסוק במלאכה הקשה הזו וכל פעם אני מתפלא מחדש כמה זה קשה לכתוב שאלות טובות, שיהיו גם מאתגרות אינטלקטואלית, גם מנוסחות היטב וגם לא מבלבלות אלא בוחנות. כל פעם אני מתפלא, איך לתוך כל תהליך כתיבה של שאלות כאלו, אני יוצק את כל התסכולים שלי משאלות עבר שנתקלתי בהם שנכתבו בצורה לא טובה. שאלות מסוג זה לא אמורות לבלבל ולתסכל אותך, אלא לבחון באמת את ההבנה שלך את החומר. הבעיה היא, שקל לברוח לבלבול.

המשימה שלי היא יותר קלה הפעם, כי השאלות שאני כותב (לפחות בשלב הזה) הן לתרגול ולא למבחן אמיתי. זה אומר שאפילו אם אעשה טעות, זה רק ישפר את הלמידה ולא יכריע גורלות. לצערי, ראיתי הרבה כותבי מבחנים שלא מתייחסים בקדושה כה רבה לשאלות (ואני מודה, ברגעי משבר זה קרה גם לי).

בניגוד לאמונה הרווחת, לפיה מתוך 4 או 5 תשובות 2 או 3 הם לא רלוונטיות ובסוף אתה אמור להתלבט רק עם שתי תשובות, בשאלה טובה, כל התשובות (שנקראות בשפה המקצועית מסיחים) עושות את התפקיד שלהם, להסיח. יותר מזה, האתגר הוא לכתוב תשובות וקטע מקדים, שיבדוק רמות חשיבה גבוהות ולא רקע ידע. כלומר, אתה נדרש לשתול רמזים בקטע הקריאה ולכתוב תשובות שהן לא ברורות מעליהן. בקיצור זה תהליך ארוך. אבל זה תהליך מעניין ומאתגר. אין ספק, שבסופו יש הרגשת סיפוק מהנה. כאשר אתה כותב שאלה טובה ויודע, שמי שיעשה אותה באמת ירוויח מהתרגול ויתכונן טוב יותר לבחינה, זה מעלה חיוך. או שזה רק אני?

אני מניח שהתרגול הזה גם טוב לקראת מה שעומד לנחות עליי בזמן הקרוב. בכל זאת, אני חוזר לספסל הלימודים, לצד השני, מהצד שכותב את השאלות ואת המבחנים, לצד שלוקח אותם. קצת הבנה של הפסיכולוגיה של כותבי שאלות ומבחנים לא תזיק לי. מעניין אם באוסטרליה יש גם שאלות אמריקאיות או שיש שאלות אוסטרליות...