חזרתי

אני יודע שלא כתבתי הרבה זמן. אני חושב שעבר יותר משבוע. כן, זה כאב לי בדיוק כמו שזה כאב לכם. יש לי תירוצים, עבר עליי שבוע קשה... (לא רע, פשוט עמוס).
אז מה היה לנו?
בזמן שעוד ניסתי להתאושש מהחזרה מהונג קונג התחיל שבוע הגיוסים כאן. כל יום התחיל ב- 8:00 בבוקר וכלל בין חמש לשש חברות שבאו להציג את עצמן ולהסביר אילו אנשים הם מחפשים (אם בכלל) ומה תהליך הקבלה. ואז בדרך כלל יש הליך של מינגלינג עם משקאות קלים יותר או פחות. זה מדהים כמה יום כזה יכול להיות מתיש. לכאורה, אתה יושב ולא עושה כלום ורק מקשיב בצורה פאסיבית, אבל משום מה, אתה מסיים את הימים מותש.
לזה התווספה העובדה שבימים שני ושלישי נשארתי ער רוב הלילה לראות את המשחקים של נבחרת הכדורסל. העייפות והעובדה שהלכתי לישון עצוב לא עזרו.
במעט הדקות הפנויות שהיו לי כאן ושם, המשכתי לעבוד על מכתבי פנייה, קורות חיים ועוד. שוב, דברים שנראים כל כך פשוטים, אבל שאתה ממש מתיישב לעשות אותם, זה לוקח כל כך הרבה זמן וזה כל כך קשה. כמובן שהמשכנו גם לתרגל לקראת הראיונות בחברות הייעוץ.
אני לא יודע אם עשיתי עבודה טובה או לא אבל לשמחתי, היום (לפני כמה דקות) קיבלתי את השיחה הראשונה לראיון. ביום שני בשעה 13:00 אני הולך לשלב הראשון של הראיונות בחברת הייעוץ The Boston Consulting Group, אחת החברות שנמצאות גבוה ברשימה שלי. לתהליך יש שלושה שלבים שבכל אחד מהם מתראיינים עם שני מראיינים שונים. אם אני אעבור את השלב הראשון, השלב השני ביום רביעי והשלב השלישי ביום חמישי.
זו החברה הראשונה שהמועד האחרון להגשת קורות חיים חלף, כך שאני מקווה לשמוע מעוד חברות בשבוע הבא. זה בהחלט התרגשות. עבדתי מאוד קשה כל השנה ובעיקר בשבועות האחרונים לקראת הראיונות הללו (אימונים, לימודים, תרגולים וכו'). בוא נקווה שכמו שאומרים, קשה באימונים, קל בקרב.
בינתיים, ביום שני גם מתחיל הסמסטר השלישי ויש כמה קורסים מעניינים על הדרך. כמובן, שהשבועות הראשונים ההתמקדות תהיה (בתקווה) יותר על תהליך הראיונות מאשר על הלימודים, אבל עדיין. אני משתתף בקורס על אתיקה עסקית שמנוהל בקבוצה קטנה ואינטימית ויש לי ציפיות גבוהות ממנו.
אני מקווה לעדכן בשבוע הבא (עדכונים חיוביים יותר ופחות) בתדירות גבוהה יותר.
סוף שבוע נעים לכולם, אני יודע שסוף השבוע שלי יהיה עמוס בהכנות ליום שני.
אלעד